"רה"מ האחרון": האם זה הסוף של הממלכה המאוחדת?

מנהיגי וויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד צפויים להתכנס מחר (שני) בקרדיף ולחתום על הצהרה שתדרוש לערוך משאלי עם במדינותיהם על האפשרות של פרישה מהממלכה המאוחדת, כך מדווח ה״טלגרף״ הבריטי. הדיווח מגיע כיממה לאחר שנשיא ארה״ב דונלד טראמפ אמר בדבלין כי הוא ישמח לראות את איחודה של אירלנד, וכי הדבר ״יקרה בסופו של דבר״.

בפסגה ישתתפו שלושת השרים הראשונים, תפקיד המקביל לראש ממשלה: ג׳ון סוויני מסקוטלנד, מנהיג ה-SNP, רין אפ יורוורת׳ מוויילס, מנהיג פלייד קמרי, ומישל אוניל מצפון אירלנד. אליהם תצטרף מרי לו מקדונלד, נשיאת המפלגה הלאומנית שין פיין וראש האופוזיציה באירלנד. ה״טלגרף״ מגדיר את המסמך שעליו יחתמו כהצהרה שנועדה להניע את פירוקה של הממלכה המאוחדת.

בהצהרה שפרסם היום (ראשון) לקראת הפסגה אמר סוויני כי ״זו הפעם הראשונה אי פעם שסקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד מובלות בידי שרים ראשונים התומכים בעצמאות״, והוסיף כי ״לא יכול להיות סימן ברור מזה לכך שהמצב הקיים אינו בר קיימא, ושווסטמינסטר חייבת להתכונן לעתיד שאחרי הממלכה המאוחדת״.

לדבריו, ״באופן מכריע, לראשונה מאז 2014 יש ראש ממשלה בריטי שקיבל בפומבי את העיקרון הדמוקרטי של הגדרה עצמית״, והוא תקף את ראש ממשלת בריטניה: ״אנדי ברנהאם חייב להתחיל להתמודד עם המחשבה שהוא ייכנס להיסטוריה כראש הממשלה האחרון של הממלכה המאוחדת״.

לפי הדיווח, ההצהרה תכלול גם מזכר הבנות לגבי שיתוף פעולה בתחומי הכלכלה, האנרגיה, ביחסי החוץ, ותמיכה בעקרון ההגדרה העצמית. ההצהרה צפויה לתמוך בחברות באיחוד האירופי, במקרה של סקוטלנד וויילס כחברות חדשות וצפון אירלנד כחלק מאירלנד המאוחדת.

בשלוש המדינות המרכיבות את הממלכה המאוחדת יחד עם אנגליה מצב חוקתי שונה. בסקוטלנד קבע בית המשפט העליון הבריטי כי הפרלמנט המקומי אינו מוסמך לכנס משאל עם על עצמאות בלי אישור של השלטון המרכזי, וזאת לאחר שבמשאל שנערך ב-2014 נדחתה ההצעה לעצמאות. בצפון אירלנד, לעומת זאת, הסכם ״יום שישי הטוב״ מ-1998 מחייב את השר לענייני צפון אירלנד לקרוא למשאל עם אם ייראה כי רוב התושבים תומכים בפרישה ובאיחוד עם הרפובליקה של אירלנד. בוויילס לא קיים מנגנון פרישה בכלל.

בפועל, נראה שהתנועה לעצמאות סקוטלנד דווקא איבדה גובה בשנים האחרונות. הברקזיט, שסקוטלנד הצביעה נגדו ברוב גדול, הצית בשעתו את הדרישה למשאל עם נוסף, אך הוא נחסם משפטית ומאז המפלגה הלאומית הסקוטית נקלעה למשבר בהנהגתה ולשורת שערוריות, וכוחה בקלפיות נשחק. הסקרים העדכניים מצביעים עדיין על יתרון קל לתומכי העצמאות.

בוויילס עצמה הדרישה לעצמאות חלשה בהרבה, וזו הפעם הראשונה שעומד בראשה חבר מפלגה בדלנית.

הפסגה נערכת יומיים בלבד אחרי שהתבטאות של הנשיא טראמפ עוררה סערה בממלכה. טראמפ הגיע אתמול (שבת) לביקור בדאבלין, ובמסיבת עיתונאים משותפת עם ראש ממשלת אירלנד מיהאל מרטין נשאל על איחוד האי והשיב: ״אני לא רוצה לגרום לבעיות, אבל אני אומר לכם, הייתי שמח לראות אותה מאוחדת״. לדבריו, ״איך שאני רואה את זה, זה יקרה בסופו של דבר, אז שזה יקרה כבר עכשיו״. בהמשך אותו יום הוסיף כי איחוד כזה ״יהיה ממש מגניב, אם לומר את האמת״.

מדובר באחת הסוגיות הרגישות ביותר בפוליטיקה הבריטית. הסכסוך בצפון אירלנד, המכונה ״הצרות״, התנהל בין הלאומנים הקתולים, השואפים לאיחוד עם הרפובליקה של אירלנד, לבין היוניוניסטים הפרוטסטנטים, התומכים בהישארות בבריטניה, ובחבל נפרס הצבא הבריטי שהפך בעצמו לצד בעימות. הוא נמשך כשלושה עשורים, גבה יותר מ-3,500 קורבנות והסתיים רק ב-1998. הסקרים מראים עד היום רוב לתומכי ההישארות בבריטניה, אך הפער הצטמצם מאז הברקזיט.

מדאונינג 10 נמסר כי עמדתו של ברנהאם לא השתנתה, ודוברו הפנה לדברים שאמר באותו יום רביעי בבית הנבחרים, שם התחייב לעמוד בהסכם ״יום שישי הטוב״ במלואו והבהיר כי שאלת משאל העם נתונה בידי השר לענייני צפון אירלנד.

עוד קודם לכן, בביקורו הראשון בצפון אירלנד מאז נכנס לתפקידו, אמר ברנהאם בבלפסט כי משאל עם על עתיד החבל הוא ״לא על השולחן״. ראש המפלגה השמרנית קמי בדנוק תקפה את טראמפ וכתבה ברשת X כי ״הנשיא טראמפ יורה מהמותן כרגיל״, והוסיפה כי ״דיבור מרושל כזה על עתידן של מדינות דמוקרטיות הוא מזיק עמוקות ויוצר מתיחות מיותרת. צפון אירלנד היא חלק מהממלכה המאוחדת״.

דברי טראמפ על צפון אירלנד אינם הסוגיה הבריטית הרגישה היחידה שבה נגע בזמן האחרון. באותה מסיבת עיתונאים נשאל גם על איי פוקלנד, הטיל ספק בנכונותה של בריטניה להילחם עליהם וכינה את הסוגיה ״אסון פוטנציאלי״ שהוא צפוי להידרש לו. בשבועות שקדמו לכך כבר רמז ממשלו כי ישקול להסיר את תמיכתו בריבונות בריטניה על האיים אם לונדון לא תגדיל את תקציב הביטחון, ונשיא ארגנטינה חאבייר מיליי הכריז בעקבות זאת כי ״נושבות בעולם רוחות שינוי״ הנוחות לתביעות ארצו. שתי ההתבטאויות מגיעות על רקע זעמו של טראמפ על סירובה של לונדון להצטרף למלחמה נגד איראן.