ההתחממות הדרמטית ביחסים בין ירושלים ללובליאנה הגיעה אתמול (חמישי) לשיא חדש, עם חנוכת שגרירות ישראל בבירת סלובניה. בטקס חגיגי, בהשתתפות שר החוץ גדעון סער ועמיתו הסלובני טונה קייזר, סומן עידן חדש של שיתוף פעולה ופתיחות בין שתי המדינות.
בראיון בלעדי ל"היום" סיפר קייזר על המומנטום החיובי. "היה לנו אתמול יום מאוד פרודוקטיבי", אמר השר הסלובני, "השגנו הרבה מעבר למה שתכננו במסגרת המפגשים עם המשלחת הישראלית".
"לא דיברנו אתמול על פתרון הקונפליקט במזרח התיכון, אלא על האופן שבו נבנה מחדש את החברות הטובה שלנו", הדגיש קייזר את סדר העדיפויות הדיפלומטי החדש. הוא הבהיר כי מעתה היחסים בין המדינות יהיו "פתוחים, חזקים ומבוססים על אמון".
מסנקציות לחיבוק חם
הגישה של ממשלת סלובניה הנוכחית, בראשות יאנז יאנשה, מהווה שינוי מקצה לקצה. הממשלה הקודמת בלובליאנה הפגינה עוינות גלויה, ביטלה טיסות ישירות והכריזה על נתניהו כאישיות בלתי רצויה.
אותה ממשלה אף הייתה המדינה האירופית הראשונה שאסרה באופן עצמאי על סחר והעברת נשק לישראל. אולם, מאז הושבעה הממשלה החדשה בחודש יוני, בוטלו כל איסורי העבר לחלוטין.
אירוע פתיחת השגרירות לווה בהפגנות מחאה ובביקורת תקשורתית חריפה, אך שר החוץ קייזר סירב להתרגש. "יש כאלה שמתנגדים לחידוש הקשר עם ישראל וטוענים שצריך לשחרר אותי מתפקידי, שאני תומך ברצח עם כי אני מתייחס לישראל בידידות", שיתף השר.
לדבריו, המבקרים ניזונים מתעמולה. "אומרים עוד הרבה דברים שרחוקים מהמציאות. מדובר באנשים שלא באמת יודעים מה קורה בישראל והם קורבן למניפולציות של דיסאינפורמציה", קבע קייזר.
"אני שמח ששר החוץ גדעון סער הגיע לסלובניה ושישראל פתחה כאן שגרירות", הצהיר השר הסלובני, והסביר את מדיניותו: "אנחנו לא בהכרח מסכימים על הכול, אבל גם במשפחות, כשיש עימותים, יושבים ומדברים וחושבים יחד איך להפחית את המתחים".
קייזר קבע נחרצות כי חרמות אינם הפתרון. "ישראל היא מדינה דמוקרטית, ואנחנו חושבים שבהקשר של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, הטלת סנקציות, חרמות ואיומים לא יובילו לשלום שכולנו מייחלים לו. דיאלוג, כן", אמר.
"הונגריה החדשה" והדיפת הלחצים באיחוד
בזירה הבינלאומית, סלובניה הופכת כעת למגן אסטרטגי של ישראל במוסדות האיחוד האירופי. עמדה זו גוררת מתקפות מצד מדינות אירופיות שמיהרו להדביק ללובליאנה את הכינוי "הונגריה החדשה" בניסיון להפעיל עליה לחץ פוליטי.
"מבחינתנו, גם האיחוד האירופי הוא כמו משפחה ולא חייבים להסכים על הכול", הגיב קייזר לביקורת הפנימית באירופה. "סלובניה היא מדינה ריבונית עם דעה עצמאית, ואם מישהו יפעל נגדנו רק בגלל הדעה שלנו על ישראל, הרי שזו לא ההתנהגות שאנחנו מצפים לקבל מהמשפחה שלנו באיחוד האירופי".
השר הסלובני הבהיר כי ארצו לא תירתע. "יש כאלה שמכנים אותנו 'הונגריה החדשה' כדי להפחיד אותנו, אבל אנחנו עצמאיים ועומדים חזק על הדעה שלנו", הצהיר, והוסיף: "המסר שלנו הוא שישראל היא חברה ומדינה דמוקרטית, ועם חברים צריך לנהל דיאלוג".
קייזר אף הזכיר נשכחות לגבי ברית העבר. "ישראל הייתה מהמדינות הראשונות להכיר בנו, והדור הצעיר מתעלם מהעובדה הזאת, או שכח, או בכלל לא מכיר בעובדה הזאת", ציין באכזבה.
נכס אסטרטגי חדש לירושלים
החברות העמוקה עם סלובניה צפויה לייצר דיבידנדים מדיניים מיידיים עבור המאבק הדיפלומטי הישראלי ביבשת. מאחר שחלק מיוזמות הענישה נגד ישראל דורשות קונצנזוס מלא באיחוד, התנגדות סלובנית עקבית יכולה לסכל החלטות קשות נגד ירושלים.
הצטרפותה של סלובניה לציר הפרו-ישראלי מהווה ניצחון דיפלומטי ברור עבור משרד החוץ הישראלי. השר גדעון סער, שרשם ציון דרך אישי עם חנוכת שגרירות חמישית בשנה וחצי האחרונות, לא הסתיר את התרגשותו מהמעמד.
"במעמד מרגש, יחד עם ידידי ועמיתי טונה קייזר, שר החוץ של סלובניה, חנכתי לפני שעה קלה את שגרירות ישראל בסלובניה", אמר סער בטקס הרשמי. הוא הדגיש כי "יש לנו ידידים באירופה ובעולם ואיתם צריך לחזק את היחסים ואת שיתופי הפעולה".
את דבריו סיכם שר החוץ הישראלי בהבטחה להמשך התנופה המדינית בזירה הבינלאומית. "אמשיך להגדיל את המערך המדיני של ישראל בעולם", הצהיר סער.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו