הנשיא האירופי הפרו-ישראלי הכריז: אתפטר בעוד שבועות אחדים

נשיא סרביה אלכסנדר ווצ׳יץ׳ הכריז היום (שבת) כי יתפטר מתפקידו בתוך שבועות, ויפעל לקיום בחירות כלליות מוקדמות. בנאום מול אלפי תומכיו ליד בניין הפרלמנט בבלגרד אמר ווצ׳יץ׳ כי ״אלה הימים האחרונים והשבועות האחרונים שלי כנשיא הרפובליקה״.

ההכרזה הגיעה על רקע כשנה וחצי של מחאות המוניות נגדו, שהחלו אחרי קריסת גג הכניסה לתחנת הרכבת בנובי סאד שגבתה את חייהם של 16 בני אדם ב-1 בנובמבר 2024. עם זאת, ווצ׳יץ׳ לא הודיע כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים.

ווצ׳יץ׳, שכיהן כראש הממשלה בשנים 2014–2017 ומאז כנשיא, אמר לתומכיו בעצרת בבלגרד כי ״אהיה נשיא רק עוד שבועות אחדים, ואז אתפטר״. כהונתו השנייה והאחרונה כנשיא הייתה אמורה להסתיים באמצע 2027. הוא לא נקב במועד מדויק להתפטרותו ולא ציין מתי יפזר את הפרלמנט, צעד הנדרש כתנאי מוקדם לקיום בחירות מוקדמות.

ווצ׳יץ׳ הוסיף כי יסייע למפלגתו, המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית (SNS), לנצח הן בבחירות לנשיאות והן בבחירות המוקדמות לפרלמנט, שגם הן נקבעו במקור ל-2027.
על רקע מחאות הסטודנטים

המפגינים והאופוזיציה טוענים כי הקריסה שיקפה כשלים רחבים יותר של הממשל ומאשימים את ווצ׳יץ׳ ומקורביו באלימות נגד יריבים פוליטיים, בשחיתות בוטה, בקשרים עם הפשע המאורגן ובהגבלת חופש העיתונות.

סאבו מנוילוביץ׳, ראש ״קרני-פרומני״, אחת מתנועות האופוזיציה, אמר בתגובה כי ״באמצעות ההתפטרות והבחירות המוקדמות לנשיאות ולפרלמנט מנסה ווצ׳יץ׳ להקדים את נפילתו הבלתי נמנעת, בגלל המחאות ובגלל תנועת הסטודנטים, שיש לה יותר תמיכה ממנו״.

בשיא המחאה יצאו לרחובות מאות אלפי מפגינים, וההפגנות לוו לא אחת בעימותים אלימים עם המשטרה. ההפגנה הגדולה האחרונה, בסוף מאי, מנתה כ-190 אלף אנשים, ומחר צפויה הפגנת סטודנטים נוספת בעיר קראלייבו שבמרכז סרביה.
הקשר עם ישראל

תחת הנהגתו הפך ווצ׳יץ׳ את סרביה לאחת מידידותיה הבולטות של ישראל באירופה. יצוא הנשק הסרבי לישראל זינק פי 42 מאז 2023 והגיע ל-114 מיליון אירו ב-2025, על רקע המלחמה בעזה ובלבנון, ובמקביל חתמה בלגרד על שתי עסקאות ענק עם אלביט.באפריל השנה אישר ווצ׳יץ׳כי סרביה תייצר כטב״מים תוקפים במיזם משותף עם ישראל בבעלות שווה, ולדבריו ״יהיו לנו הכטב״מים הטובים ביותר בחלק הזה של העולם״.
מול האיחוד האירופי

סרביה מועמדת מזה שנים להצטרפות לאיחוד האירופי, אך התהליך עצמו נותר תקוע כאשר בריסל דורשת מבלגרד לשפר את שלטון החוק, ובכלל זה את התנאים לבחירות חופשיות והוגנות, ולמגר את השחיתות ולהילחם בפשע מאורגן. כמו כן יהיה עליה ליישר קו עם מדיניות החוץ של האיחוד, ובכלל זה הטלת סנקציות על רוסיה בגין פלישתה לאוקראינה, צעד שממנו נמנעה עד כה בשל הקרבה המסורתית שלה לקרמלין.