"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא צפוי: האם האיחוד האירופי יפתח בדיאלוג עם פוטין?

המהלך עורר ביקורת מצד כמה ממדינות האיחוד האירופי, שטענו כי לא עודכנו מראש על פתיחת ערוץ התקשורת עם הקרמלין • בלשכתו של אנטוניו קושטה טוענים כי מדובר במגעים מוגבלים שנועדו לבחון אפשרות עתידית למשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה

,עודכן
0השמעה
ולדימיר פוטין. צילום: אי.פי

נשיא המועצה האירופית, אנטוניו קושטה, נאלץ להגן השבוע על החלטתו לפתוח ערוץ דיפלומטי מול הקרמלין, לאחר שמספר מנהיגים באיחוד האירופי הביעו תרעומת על כך שלא עודכנו מראש במהלך. על פי דיווח ב"יורוניוז", הסוגיה עמדה במרכז פסגת מנהיגי האיחוד שנערכה ביום חמישי בבריסל. קושטה הסביר כי מטרת המהלך הייתה לבחון האם קיימים תנאים שיאפשרו בעתיד פתיחת משא ומתן לשלום בין רוסיה לאוקראינה, אך לדבריו בשלב זה אין לכך היתכנות ממשית.

מוקדם יותר השבוע נחשף כי ראש לשכתו של קושטה, פדרו לורטי, קיים מספר שיחות טלפון עם אחד מיועציו הבכירים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. לפי הדיווח, מדובר ככל הנראה ביורי אושקוב, אם כי לשכתו של קושטה לא אישרה זאת רשמית.

יחלו בשיחות ישירות? נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין,צילום: איי.אף.פי

גורם באיחוד האירופי הסביר כי קושטה הנחה את אנשיו לפתוח ערוץ תקשורת מול מוסקבה כדי להבטיח שהאיחוד יהיה מוכן להגן על האינטרסים שלו כאשר יגיע הרגע המתאים לקידום מגעים מדיניים. לדברי אותו גורם, מדובר היה במגעים מוגבלים בלבד, ללא דיונים מהותיים וללא משא ומתן, אלא ביצירת קשר דיפלומטי בסיסי בין הצדדים.

מחלוקת בין מדינות האיחוד

המהלך זכה לתמיכה מצד מספר מדינות באיחוד, בהן בלגיה, סלובניה ואוסטריה. גם סלובקיה ובולגריה נחשבות לתומכות בגישה זו. ראש ממשלת סלובניה, יאנז יאנשה, בירך על היוזמה ואמר כי "כל צעד שיכול להוביל להפסקת הלחימה ולפתיחת משא ומתן צריך להתקבל בברכה".

מנגד, מספר מדינות הביעו הסתייגות. פולין, המדינות הבלטיות ומדינות סקנדינביה העלו חששות בנוגע לעיתוי המהלך. לטענתן, עדיין מוקדם מדי לחדש קשרים עם מוסקבה כל עוד רוסיה ממשיכה במלחמה באוקראינה.

יברך על המהלך? נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי,צילום: אי.אף.פי

מדינות אחרות סבורות כי אם יתקיימו מגעים עם הקרמלין, הם צריכים להתבצע במסגרת ה-E3 - גרמניה, צרפת ובריטניה - שכבר בוחנות אפשרות לפתוח ערוץ משלהן מול מוסקבה.

לפי הדיווח, קושטה לא קיים התייעצות רחבה עם כל בירות אירופה לפני קבלת ההחלטה. כמה דיפלומטים סיפרו כי גילו על המהלך רק דרך כלי התקשורת.

בסביבתו של קושטה טוענים כי אחד הגורמים שעודדו אותו לפעול היה דווקא הממשל האוקראיני, שבחודשים האחרונים קרא לאירופה למלא תפקיד משמעותי יותר בתהליך המדיני מול רוסיה.

בחודש שעבר אמר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי לאירופה חייב להיות "קול חזק ונוכחות משמעותית" בכל תהליך עתידי של משא ומתן.

האיחוד מחפש תפקיד מרכזי בשיחות

בהצהרת הסיכום של הפסגה, שאושרה על ידי כל 27 מדינות האיחוד, נכתב לראשונה כי האיחוד האירופי מוכן "להגביר את מעורבותו" במאמצים לקידום המשא ומתן.

עם זאת, העובדה שערוץ התקשורת מול רוסיה נפתח עוד לפני אישור ההצהרה עוררה שאלות בנוגע למידת הגיבוי שקיבל קושטה ולשאלה האם פעל בשם כלל המדינות החברות.

עדיין לא ברור כיצד הקרמלין יגיב ליוזמה. ולדימיר פוטין, ארכיון,צילום: AP

הפרשה ממחישה פעם נוספת את חילוקי הדעות העמוקים בתוך האיחוד האירופי בכל הנוגע ליחס לרוסיה ולדרך שבה יש לקדם מהלך מדיני לסיום המלחמה.

ראש ממשלת הולנד, רוב יטן, אמר כי גם אוקראינה וגם אירופה מבינות שבסופו של דבר יהיה צורך במשא ומתן כדי להגיע להסכם שלום יציב, אך הדגיש כי כל עוד רוסיה אינה מגלה נכונות לכך, על מדינות אירופה להמשיך לסייע לאוקראינה להשיג יתרון בשדה הקרב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר