המשבר הפוליטי בבריטניה הגיע היום (חמישי) לשיאו עם התפטרות שר הבריאות ווס סטריטינג ממשלתו של קיר סטארמר עקב מה שתיאר כאובדן אמון במנהיגותו, שבוע לאחר הבחירות המקומיות והאזוריות בהן הובסה הלייבור. סטריטינג, שחרושת השמועות על המהלך שהוביל נגד סטארמר החלה עוד לפני הבחירות, כתב במכתב כי ״היכן שאנחנו צריכים חזון, יש ריק. היכן שאנחנו צריכים כיוון, יש סחף״, אך לא הכריז באופן רשמי על מועמדותו להנהגת המפלגה.
— Wes Streeting (@wesstreeting) May 14, 2026
סטריטינג פתח את מכתב ההתפטרות ברשימת הישגיו במשרד. ״אלה כולם סיבות טובות להישאר בתפקיד״, כתב, ״אך לאחר שאיבדתי אמון במנהיגותך, הגעתי למסקנה שלהישאר יהיה חסר כבוד ועקרונות״. במכתב הוסיף: ״ברור כעת שלא תוביל את מפלגת הלייבור לבחירות הכלליות הבאות, וכי חברי הפרלמנט והאיגודים המקצועיים רוצים שהדיון על העתיד יהיה קרב רעיונות, לא של אישיויות ומפלגתיות קטנה. הוא צריך להיות רחב, עם המבחר הטוב ביותר של מועמדים״.
הבחירות שהתקיימו לפני שבוע הסתיימו בתבוסה כבדה ללייבור: המפלגה איבדה כמעט 1,500 מושבים במועצות המקומיות באנגליה, איבדה את השלטון בפרלמנט בוויילס לאחר 27 שנה, וחלקה את המקום השני יחד עם ״רפורמה לבריטניה״ בסקוטלנד. לצד הניצחון הגדול של נייג'ל פאראג' והרפורמה מימין, גם מפלגת הירוקים מהשמאל התחזקה על חשבון הלייבור ותפסה את השליטה במספר רובעים בלונדון.
החל משישי בבוקר, בעוד התוצאות נספרו והיקף התבוסה הלך והתבהר, ניסה סטארמר לייצב את מנהיגותו. ״התוצאות קשות, ואין דרך לייפות אותן״, אמר, אך הוסיף: ״אני לא הולך לוותר ולתת למדינה לשקוע בכאוס״. בנאום שנשא בלונדון למחרת הבטיח להיות ״נועז יותר״.
בישיבת הממשלה שכינס ביום שלישי הבהיר כי הוא אינו מתכוון להתפטר, וסירב לאפשר לשרים להעלות את נושא המנהיגות על סדר היום. הוא אמר להם כי מי שרוצה לדבר עמו יעשה זאת בנפרד, אך בתום הישיבה נעל בפניהם את הדלת.
הלחץ על סטארמר הלך והתגבר מיום ליום: ביום ראשון התפטרו שישה עוזרי שרים, ביום שלישי הצטרפו ארבעה שרים זוטרים נוספים. שרת הפנים שבאנה מחמוד ושרת החוץ איווט קופר היו בין שרי הקבינט שדחקו בו לקבוע לוח זמנים לפרישתו. עד אתמול, 93 חברי פרלמנט קראו לו להתפטר, בעוד 111 חתמו על מכתב תמיכה בו.
אתמול נפתח מושב הפרלמנט הבריטי, וברקע הטקסים המסורתיים והגעת המלך לווסטמינסטר, נראה היה לרגע שסטארמר הצליח לעשות את מה שנתפס כבלתי אפשרי ולשרוד את המרד המתפתח.
סטריטינג הגיע בבוקר לדאונינג 10, עזב אחרי פחות מ־20 דקות, וכמעט מייד לאחר מכן דיווחה התקשורת הבריטית על כוונתו להתפטר אך ההססנות של סטריטינג נתפסה כסימן לחולשה. בדיון שנערך לאחר נאום המלך תקפה מנהיגת האופוזיציה קמי בדנוק את סטריטינג ישירות. ״שר הבריאות שלנו היה קצת מוסח לאחרונה״, אמרה בחיוך, כשהכוונה ברורה לניסיונו להדיח את סטארמר, ״אין טעם שתזרוק עלי את המבטים המלוכלכים האלה, כולנו יודעים מה אתה זומם״, הוסיפה לקול פרצי צחוק בבית הנבחרים.
🚨 WATCH: Kemi Badenoch mocks Wes Streeting's leadership ambitions
— Politics UK (@PolitlcsUK) May 13, 2026
"Why don't you just do your job? There's no point him giving me dirty looks - we all know what he's been up to" pic.twitter.com/f8qpnvdrbX
ווס סטריטינג, שר הבריאות המתפטר, נחשב למועמד המוביל. הוא מגיע מהאגף הימני של המפלגה ונתפס כאחד השרים האפקטיביים ביותר בממשלת סטארמר.
לצדו בולט ראש עיריית מנצ'סטר רבתי, אנדי ברנהאם, הנחשב לפופולרי מכולם בקרב חברי הלייבור ומגיע מהאגף השמאלי יותר של המפלגה אך בפניו עומד מכשול משמעותי: ברנהאם אינו חבר פרלמנט כרגע, ובינואר האחרון חסם סטארמר את ניסיונו לחזור לפרלמנט, צעד שנתפס כמהלך מכוון להרחיק את המתחרה המסוכן לו ביותר.
סגנית ראש הממשלה לשעבר אנג'לה ריינר, שהתפטרה בספטמבר האחרון על רקע פרשת מס, הודיעה היום כי רשות המסים הבריטית קבעה שלא הונתה במכוון, פטרה אותה מקנס וניקתה את שמה. ריינר, המגיעה מהאגף השמאלי של המפלגה, אמרה כי היא מוכנה ״למלא את תפקידה״ בדיון הצפוי על עתיד הלייבור, אך נמנעה מלהכריז על מועמדות. היא גם קראה לאפשר לברנהאם לחזור לפרלמנט ולהשתתף בתחרות.
לצד השלושה בולטים גם שר האנרגיה אד מיליבנד, שעמד בעבר בראש המפלגה, ושר כוחות המזוינים אל קארנס, קצין מארינס לשעבר הנתפס כפנים חדשות במפלגה.
כדי לפתוח תחרות רשמית על הנהגת הלייבור, נדרשת תמיכה של לפחות 20% מחברי הפרלמנט מטעם הלייבור (במקרה הזה, 81 צירים) במועמד יחיד. הדבר פותח תחרות רשמית, וכל חבר פרלמנט שמציג את תמיכת 81 עמיתים יוכל להצטרף אליה כמועמד.
סטארמר, כמנהיג המכהן, יהיה אוטומטית על פתק ההצבעה. לאחר מכן יצביעו חברי המפלגה והאיגודים המקצועיים המסונפים אליה בהצבעה חשאית לפי סדר העדפה, והמועמד שיגיע ל־50% יוכרז כמנהיג החדש של הלייבור.
כשנתיים לאחר שהוביל את הלייבור לניצחון היסטורי בבחירות הכלליות שסיים 14 שנות שלטון שמרני, מוצא עצמו סטארמר במשבר הפוליטי החמור ביותר של כהונתו. הציבור חש כי הבטחותיו לצמיחה כלכלית לא מומשו, יוקר המחיה לא פחת, וגל של שערוריות פגע בתדמיתו לאורך הזמן. המכה האחרונה הייתה פרשת מינויו של פיטר מנדלסון לשגריר בוושינגטון, שפוטר לאחר שנחשפו פרטים חדשים על קשריו עם ג'פרי אפשטיין.
