נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הגיע היום (שלישי) לביקור בקפריסין והכריז על הקמת כוחו תמגן שיבטיחו את חופש השיט במצרי הורמוז ובים התיכון. באיראן מיהרו להגיב על דבריו של מקרון ואמרו כי "לא סביר שסידור ביטחוני כלשהו יושג באמצע מלחמה".
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, נוחת בקפריסין // רויטרס
באירופה מודאגים מאוד מהמלחמה במזרח התיכון ומהשלכותיה על היבשת, שתלויה בכבדות בגז טבעי המופק בקטאר ואיחוד האמירויות. בנוסף, בימים האחרונים התעסקו במדינות היבשת בעיקר במסעות החילוץ של אזרחים מהאיחוד האירופי ומשאר מדינות אירופה ש"נתקעו" ברחבי המזרח התיכון, וכן במחירי האנרגיה שזינקו ומשפיעים על כל אזרחי היבשת.
עם הגעתו לקפריסין, מקרון, אשר החליט לשלוח כוחות צבאיים כדי לעזור ליירט את האיומים על קפריסין, ביקר ציין כי "כאשר קפריסין מותקפת, אירופה מותקפת". לדברי מקרון, אשר ביקר במדינה יחד עם נשיא המדינה ניקוס כריסטודולידיס וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס, "ביטחונם של כלל האזרחים האירופאים הוא אינטרס משותף שלנו. נקטנו מיד בצעדי סולידריות כלפי קפריסין, שהותקפה על ידי מספר רב של כטב"מים וטילים. פרסנו באזור את הפריגטה 'לנגדוק' ויחידת הגנה נגד טילים מסוג מיסטרל. מרכיב חשוב המחזק את כלל ההגנה הוא נוכחות נושאת המטוסים שארל דה גול וקבוצת הלחימה שלה בסמוך לקפריסין".
נשיא צרפת מוביל בימים אלה קואליציה שמטרתה הגנה על נתיבי השייט הבינלאומיים, בדגש על מיצרי הורמוז. כזכור, גם בריטניה וספרד שלחו גם הן כוחות הגנה לסייע ליירוט איומים על קפריסין שהיא חברת האיחוד האירופי וחברה בברית נאט"ו. נכון לעכשיו המדיניות האירופית דוגלת בהגנה על מדינות באירופה, במזרח התיכון ובמפרץ, אולם מדינות אירופה לא משתתפות בהתקפה על איראן, וחלק מהן אף לא מאפשרות לכוחות אמריקאים לעשות שימוש במתקנים צבאיים שלהן כדי לתקוף את איראן. יוצאת מן הכלל היא ספרד שאף לא מאפשרת כלל נוכחות אמריקאית הקשורה למלחמה באיראן.
המדיניות האירופית "זוכה" לביקורת רבה וזאת על רקע הביקורת המופנית כלפי אירופה בשל חוסר המעורבות והרלוונטיות שלה בתהליכים הגלובליים המשמעותיים המתרחשים בתקופה האחרונה, כמו גם במלחמה הנוכחית בין ישראל וארצות הברית לאיראן, מלחמה שבה מותקפות מדינות נוספות רבות.
"אירופה לא יכולה עוד להיות שומרת הסדר העולמי הישן, של עולם שנעלם ולא ישוב", הזהירה היום נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין בדברים שנשאה בבריסל בפני שגרירים מהאיחוד האירופי, כשחזרה על קריאתה להגדלת ההוצאות הצבאיות מצד המדינות החברות, "אנו תמיד נגן ונתמוך במערכת המבוססת על כללים שעזרנו לבנות עם בעלות בריתנו, אך איננו יכולים עוד להסתמך עליה כדרך היחידה להגן על האינטרסים שלנו או להניח שכלליה יגנו עלינו מפני האיומים המורכבים העומדים בפנינו. לכן עלינו לבנות את דרכנו האירופית ולמצוא דרכים חדשות לשיתוף פעולה עם שותפים. אנו זקוקים למבט חד ורציני על מדיניות החוץ שלנו בעולם של ימינו, הן באופן שבו היא מעוצבת והן באופן שבו היא מיושמת. עלינו להרהר בדחיפות האם הדוקטרינה שלנו, המוסדות שלנו וקבלת ההחלטות שלנו - כולם עוצבו בעולם של יציבות ורב-צדדיות לאחר המלחמה - עמדו בקצב השינוי סביבנו. האם המערכת שבנינו - עם כל ניסיונותיה בעלי הכוונות הטובות להגיע לקונצנזוס ולפשרה - היא יותר עזרה או מכשול לאמינותנו כשחקן גיאופוליטי".
פון דר ליין גם הביעה דעה נחרצת באשר למלחמה מול איראן וציינה כי, "אסור שיישפכו דמעות על המשטר האיראני שגרם למוות והטיל דיכוי על עמו. הם טבחו ב-17,000 צעירים משלהם. והמשטר הזה גרם להרס וחוסר יציבות ברחבי האזור באמצעות שליחיו החמושים בטילים ובכלי טיס בלתי מאוישים. איראנים רבים, בתוך המדינה וברחבי אירופה והעולם, חגגו את מותו של האייתוללה חמינאי. כמו גם אנשים רבים אחרים ברחבי האזור. הם מקווים שהרגע הזה יוכל לפתוח דרך לעבר איראן חופשית. העם האיראני ראוי לחופש, לכבוד ולזכות להחליט על עתידו - גם אם אנו יודעים שזה יהיה כרוך בסכנה וחוסר יציבות במהלך המלחמה ואחריה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו