צדים ילדים ונשים ביום - וחוגגים בלילה. עדות חדשה שהתפרסמה הסופ"ש ב"טיימס" הלונדוני חושפת פרטים חדשים ומזעזעים על "ספארי הצלפים" בסרייבו. "הם היו מגיעים לבית הקפה בשש-שבע בערב ונשארים עד חמש בבוקר, שרים וצוחקים", נזכר אלכסנדר ליצ'נין, שלטענתו היה עד ל"חגיגות".
הזרים שהגיעו לגבעות שמעל בירת בוסניה ושילמו בעבור הזכות להרוג אזרחים חפים מפשע היו בעיקרם גברים עשירים, אך היו ביניהם גם נשים, מספר ליצ'נין, כיום בן 63, שהתנדב באותם ימים קשים ביחידת טנקים של הסרבים הבוסניים. בין המבקרים היו בריטים, איטלקים וגרמנים, טען בראיון.
במשך שנים נשמעו שמועות על מה שכונה "הספארי של סרייבו" - לפיה זרים אמידים נמשכו אל הגבעות שמשקיפות על הבירה הבוסנית בראשית שנות התשעים, כאשר העיר הייתה נצורה בידי הכוחות הסרבים-בוסנים במהלך מלחמות הבלקן. בתמורה לתשלום שהגיע עד 88,000 ליש"ט (כ־300 אלף שקלים). על פי עדויות, הותר למבקרים להשתמש בעמדות צלפים סרביות כדי לירות בתושבים שהתחבאו ברחובות העיר למטה. על פי הדיווחים, הם שילמו יותר עבור "הזכות" להרוג ילדים או נשים בהיריון.
קורבנותיהם נמנו עם למעלה מ־11,500 בני האדם שנטבחו במהלך המצור בן ארבע השנים, אחד הפרקים האפלים והאכזריים ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה.
ליצ'נין נאות להיפגש עם כתבי "הטיימס" בבוסניה כדי לחשוף את כל מה שהוא זוכר על הצלפים הזרים, בעוד שופטי חקירה באיטליה בוחנים טענות לפיהן ציידים איטלקים היו בין המשתתפים בטבח. "אני רוצה שהאמת תצא לאור, וחיכיתי שתתחיל חקירה של ממש", אמר בעוד עשן הסיגריה אופף אותו בבית קפה בעיר מולדתו פריידור. "אני מוכן לספר לשופטים האיטלקים את מה שאני יודע".
לדבריו, חייו במלחמה החלו ב־1993, כאשר הקהילה הסרבית-בוסנית שאליה השתייך בסרייבו התנתקה מהבוסניאקים המוסלמים המקומיים, ככל שסכסוכים אתניים ודתיים החלו להצית את יוגוסלביה המתפרקת. לאחר שנכלא בידי הבוסניאקים, הצליח ליצ'נין, שהיה אז בן 31, להגיע לשכונת גרבוויצה בסרייבו שהייתה בשליטה סרבית, ושם התגייס ליחידת טנקים של הכוחות הסרבים-בוסנים שהשתתפה במצור הקטלני על האזורים שבשליטת הבוסניאקים. מפקדו, סלובודן טודורוביץ', היה קצין לשעבר בצבא היוגוסלבי שפורק, מספר ליצ'נין.
יחידתו של ליצ'נין התמקמה בבית העלמין היהודי של העיר, מנקודה שהשקיפה על סרייבו כולה, ושיתפה את עמדת התצפית עם מיליציה סרבית בת 200 לוחמים - "גדוד הצ'טניקים של נובוסרייבו" - בפיקודו של סלבקו אלקסיץ', עובד דואר לשעבר שהפך למפקד אכזרי.
ליצ'נין מספר שיחידתו קיבלה קואורדינטות לירי מהמפקדים, אך הצלפים של אלקסיץ' בחרו את הקורבנות שלהם בעצמם. "לאלקסיץ' הייתה אזור מוגבל בבית העלמין, 200 מטר מאיתנו, שיכולנו לראות אותו", הוא מספר. "הם ירו בנשים, ילדים וקשישים. הם היו מחוץ לשליטה, ואלקסיץ' היה בבירור פסיכופת - יכולת לראות את זה בעיניים שלו".
ליצ'נין אומר שראה לראשונה זרים לבושים היטב תופסים עמדות עם הצלפים של אלקסיץ' ב־1993 או 1994. "הם לבשו מעילי עור יקרים, ואמרו לי שהם איטלקים, גרמנים ובריטים", סיפר. "עזרו להם למצוא מטרות, והירי מבית העלמין היה קל - היה לך הכל שם למטה".
הזרים, שאוכסנו במתחם ליד בית העלמין, שילמו גם 500 עד 1,000 מארק גרמני כדי לקבל "עמדת צלפים מובחרת" על גגות בניינים גבוהים. "אחרי הציד בית קפה היה מתפנה כדי שיהיה להם מקום, והג'יפ של אלקסיץ', שהיה מורכב עליו גולגולת על מכסה המנוע, היה מגיע", מספר ליצ'נין. "אנחנו היינו עוזבים - לא רצינו שום קשר איתם".
"הם אכלו המון, התענגו על בשר - חזיר צלוי וכבש", הוא מוסיף, ומציין שהוגשו גם בירה, וויסקי וקוניאק. "הם חגגו את זה שהרגו אנשים. אני לא יכול לדמיין איך אפשר לחיות עם זה שהרגת ילד".
ליצ'נין מוסיף שהוא לא הופתע לראות נשים זרות שמשלמות כדי להרוג. "זה נראה נורמלי מכיוון שגם לסרבים היו צלפיות", הוא אומר. "כל הצלפים היו פשוט סדיסטים טהורים".
טענתו שנשים היו בין צלפי התיירים קיבלה גיבוי מזלטקו מילטיץ', שהיה אז מפקד המשטרה בסרייבו והפעיל צוות נגד צלפים. "אני זוכר אישה מרומניה שבטח הרגה יותר מ־10 אנשים", סיפר לערוץ החדשות הבלקני N1 החודש. "הצלפים הזרים האלה היו חפורים עמוק בתעלות בטון והיה קשה לנטרל אותם", טען מילטיץ', שכיום חבר פרלמנט בבוסניה. "הם הרגו עשרות ילדים ונשים", הוא הוסיף. "היה לנו מידע שהמיליציה של אלקסיץ' אירחה את האנשים האלה תמורת כסף, ושרובם הגיעו מאיטליה".
ליצ'נין טוען שאחד הסרבים שעזרו לצלפים הזרים היה אלכסנדר ווצ'יץ', שהיה אז חבר צעיר במפלגה הרדיקלית הסרבית הימנית קיצונית, וכיום הוא לא אחר מאשר נשיא סרביה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו