המשבר שקרע את האיחוד האירופי: ״מקרון בגד״

מערכת היחסים בין מנהיגי שתי המדינות החשובות באיחוד האירופי - הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ והנשיא הצרפתי עמנואל מקרון - נמצאת במשבר לאחר שמקרון סיכל בשקט שתי יוזמות מרכזיות של מרץ בפסגת האיחוד האירופי בשבוע שעבר, כך מדווח ה״פיננשיאל טיימס״ מפי דיפלומט בכיר באיחוד שהיה מעורב ישירות בשיחות.

במרכז העימות הניסיון של מרץ להשתמש ב-210 מיליארד יורו בנכסים רוסיים שהוקפאו באירופה מאז הפלישה לאוקראינה - רובם מוחזקים בבלגיה - כדי לעזור לקייב. רוסיה איימה על בלגיה באופן תקיף, והממשלה בבריסל דרשה ממדינות האיחוד ערבויות לכך שלא תצטרך להסתכן בתביעה רוסית לבד.מקרון לא התנגד בפומבי להצעה, אבל בשיחות פרטיות הצוות שלו הביע הסתייגויות לגבי חוקיות המהלך והזהיר שצרפת, בשל החוב הלאומי שלה, תתקשה להנפיק ערבות שכאלה. כשמדינות נוספות, כולל איטליה, הצטרפו לבלגיה בהתנגדות, מקרון הצטרף וסתם את הגולל על היוזמה.

״מקרון בגד במרץ, והוא יודע שיהיה מחיר לשלם על זה״, אמר דיפלומט בכיר באיחוד שהיה מעורב ישירות בשיחות. ״אבל הוא כל כך חלש שלא הייתה לו ברירה אלא להתחבא מאחורי ג׳ורג׳ה מלוני (ר״מ איטליה)״.

העימות חושף היפוך תפקידים דרמטי בין שתי המעצמות האירופיות: גרמניה יוזמת ופעילה - גם ביחס לאוקראינה וגם ביחס להתחמשות מדינות האיחוד - ואילו צרפת נסוגה מהתפקיד הזה, פועל יוצא של החוב הציבורי הגבוה והחוסר יציבות הפוליטית לקראת סוף כהונתו האחרונה של מקרון בתפקיד.

חוסר האיזון הזה שם קץ לתקווה ששיתוף הפעולה הגרמני-צרפתי יקבל רוח גבית - אותו שיתוף שבעבר דחף את האיחוד האירופי לכמה מהצעדים הגדולים ביותר שלו.

״בבריסל יש תחושה ברורה שברלין היא השחקן הגדול וצרפת איבדה מההשפעה שלה״, אמרה ג׳ורג׳ינה רייט, חוקרת בכירה בקרן מרשל הגרמנית האמריקנית.

רייט הוסיפה: ״במובן מסוים, האיחוד האירופי מעולם לא היה כל כך צרפתי - מאמץ מדיניות תעשייתית, מדיניות ביטחון, במידה רבה הודות למקרון - בדיוק כשצרפת עצמה נסוגה. אבל בבריסל יש תחושה גוברת שצרפת מעדיפה אינטרסים לאומיים על פני אלה של האיחוד... האמרה הישנה ש׳צרפת זה דיבורים, דיבורים, דיבורים, בלי מעשים׳ חוזרת״.

קודמו של מרץ בתפקיד, אולף שולץ, סבל מהקואליציה המפולגת שהוביל מה שהקשה עליו להוביל מדיניות ברורה ביחסי החוץ - לעתים קרובות הוא נאלץ להימנע מהצבעות בבריסל בגלל המחלוקות בקואליציה שלו, תופעה שכונתה ״ההצבעה הגרמנית״. מרץ מנסה להתנער מהתדמית הזאת של גרמניה, ומאז ניצחונו מנסה לחזק את שיתוף הפעולה עם צרפת ומציג פעלתונות בסוגיית אוקראינה וההתחמשות האירופית. כל אלה נעשו משמעותיים עוד יותר עם הנטישה האמריקנית ההולכת וגוברת, אך דווקא כעת צרפת ומקרון שרויים במשבר שקושר להם את הידיים בכל דבר שיש לו השלכות כלכליות.

למרות הכישלון להוביל את יוזמת השימוש בנכסים הרוסיים, מדינות האיחוד הסכימו על תוכנית אחרת - הלוואה של 90 מיליארד יורו לאוקראינה, מובטחת בתקציב האיחוד ולא בנכסים הרוסיים. גורם באליזה התעקש שמקרון היה מרכזי בהשגת ההסכמה: ״המטרה של צרפת הייתה תמיד לספק לאוקראינה ודאות כלכלית לשנתיים הקרובות. היינו פתוחים להסדרי המימון המוצעים ועבדנו למצוא פתרון שיעמוד במטרה הזו״.