רוחות מלחמה באירופה: גרמניה פועלת למימוש תוכנית שתאפשר העברה מהירה של עד 800 אלף חיילים במהירות לחזית במקרה של פריצת מלחמה עם רוסיה, כך מדווח היום (חמישי) ה"וול סטריט ג'ורנל" על בסיס מסמך מסווג בן 1,200 עמודים שהגיע לידיו וחושף את ההכנות והקשיים שעומדים בפני התוכנית.
עוד היום, צרפת הודיעה על מודל שירות צבאי התנדבותי חדש לצעירים, שיחל באמצע 2026 ונועד לחזק את יכולותיה לנוכח ״איומים מואצים״ על הבמה הבינלאומית.
בכינוס צבאי מיוחד במתחם צבאי ליד ברלין לפני כשנתיים וחצי, החלה להיכתב התוכנית הגרמנית המכונה OPLAN DEU. המסמך המסווג מפרט את מסלולי ההעברה של כוחות נאט"ו מזרחה - דרך נמלים, נהרות, מסילות ברזל וכבישים - וכן את אופן האספקה וההגנה עליהם.
בשל הטופוגרפיה שלה והמיקום המרכזי ביבשת, גרמניה תהווה זירה לוגיסטית חשובה בכל עימות גדול עם רוסיה, כאשר כוחות נאט״ו יצטרכו לחצות את המדינה בדרכם מזרחה. ״הסתכלו על המפה״, אמר טים שטוכטיי, ראש מכון ברנדנבורג, ״עם הרי האלפים כמחסום טבעי, כוחות נאט״ו יצטרכו לחצות את גרמניה בכל עימות עם רוסיה - בלי קשר לאן הוא יפרוץ״.
לפי הדיווח, מדובר בגישה אל המלחמה, שמטרתה לרתום את החברה והתשתיות האזרחיות למאמץ המלחמה, מה שמייצג חזרה לאופן החשיבה של המלחמה הקרה, אך עם הצורך להתמודד עם אתגרים חדשים: תשתיות רעועות, חקיקה לא מספקת וצבאות קטנים יותר מאלה שהיו בידי המערב בעבר.
לפי הדיווח, וכך גם לפי הערכות שנשמעו בעבר בתקשורת המערבית, בגרמניה מעריכים שרוסיה תהיה מוכנה ומעוניינת לתקוף את נאט״ו ב-2029. אולם גל של תקריות ריגול, מתקפות חבלה וחדירות למרחב האווירי באירופה, שרבות מהן מיוחסות למוסקבה, מרמזות שהיא עשויה להתכונן למתקפה מוקדם יותר. פרשנים שמצוטטים בכתבה מעריכים כי הפסקת אש אפשרית באוקראינה עשויה לשחרר לרוסיה זמן ומשאבים להתכונן למהלך נגד מדינות נאט״ו באירופה.
מחברי התוכנית מאמינים שחיזוק העמידות האירופית לא רק תבטיח ניצחון, אלא גם תפחית את הסיכוי למלחמה מלכתחילה. ״המטרה היא למנוע מלחמה על ידי הבהרה לאויבינו שאם יתקפו אותנו, הם לא יצליחו״, אמר לעיתון קצין בכיר שהיה מכותביה הראשונים של התוכנית.
הכתבה מתייחסת לתרגיל שנערך בסתיו במזרח גרמניה, שבו הקימה חברת "ריינמטאל", החברה הביטחונית הגדולה בגרמניה, מחנה ל-500 חיילים - עם מעונות, מקלחות, תחנות דלק, מטבח שדה והגנה מפני רחפנים. המחנה נבנה ב-14 יום ופורק בשבעה. ״דמיינו בנייה של עיירה קטנה מאפס ופירוקה תוך ימים ספורים״, אמר מארק למרמן מריינמטאל.
אולם התרגיל גם חשף בעיות: השטח לא הספיק לכל הרכבים, וחלקות הקרקע לא היו צמודות זו לזו, מה שחייב הסעת חיילים ממקום למקום.
לפי הדיווח, חלק מהאתגרים שעומדים בפני התוכנית הם נהלי רכש מסורבלים, חוקי מידע מכבידים ורגולציה לא מעודכנת לזמני מלחמה.
״אנחנו חייבים ללמוד מחדש את מה ששכחנו״, אמר סגן שר ההגנה נילס שמיד. ״אנחנו צריכים להחזיר אנשים מהפנסיה כדי שיספרו לנו איך עשינו את זה פעם״.
הכתבה מתייחסת להידרדרות במוכנות הצבאית של גרמניה לאחר סיום המלחמה הקרה. אם פעם קטעים בכבישים מהירים תוכננו כמסלולי נחיתה חירום, מיכלי דלק סילוני נקברו מתחת לחניונים ומעקות בטיחות תוכננו כך שניתן לפרקם תוך דקות - הרי שמאז הסתיימה המלחמה הקרה, מנהרות וגשרים חדשים נבנו צרים או חלשים מדי למעבר שיירות צבאיות.
גם התשתיות הישנות התדרדרו: לפי הערכות ברלין, 20% מהכבישים המהירים ויותר מרבע מהגשרים זקוקים לתיקון. נמלי הים הצפוני והבלטי זקוקים לעבודות בהיקף 15 מיליארד אירו, מתוכם 3 מיליארד לשדרוג למטרות צבאיות.
תרגיל אחר שנערך בספטמבר חשף את חוסר המוכנות האירופית: התרגיל שזכה לשם Red Storm Bravo היה אמור לדמות בזעיר אנפין את התוכנית הגדולה להעביר חיילים דרך גרמניה לחזית. 500 חיילי נאט״ו היו אמורים לנחות בנמל ולנסוע בשיירה מזרחה דרך העיר.
אלא שדברים השתבשו: מפגינים - שהיו בעצם חיילי מילואים - קפצו מהשיחים והדביקו עצמם לכביש. החיילים לא הורשו להתערב, והמשטרה גילתה שאין ברשותה את האמצעים להרחיקם. עברו שעתיים עד שהשיירה חזרה לנוע - ובסך הכל התקדמה כעשרה קילומטרים בלבד.
האיום אינו תיאורטי: מוקדם יותר החודש התגלה נזק בקו הרכבת ורשה-לובלין, שדרכו עובר הסיוע הצבאי לאוקראינה. חקירה העלתה שמטען חבלה הופעל מרחוק, והאצבע המאשימה הופנתה לרוסיה. רמטכ״ל צבא פולין, גנרל וייסלב קוקולה, אמר כי ״האויב החל בהכנות למלחמה״, והוסיף: ״מה שיש לנו זה לא מלחמה, אלא מצב טרום-מלחמתי או מה שרבים מכנים מלחמה היברידית״. פולין מייחסת את החבלה לרוסיה.
בליץ חוקי הגיוס באירופה
המהלכים הגרמני והצרפתי הם חלק ממגמה רחבה יותר באירופה. במארס הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין תוכנית התחמשות בהיקף של 800 מיליארד אירו. ״אנחנו בעידן של התחמשות״, אמרה. ״אירופה מוכנה להגדיל באופן מסיבי את הוצאות הביטחון שלה״. בפסגת נאט״ו בהאג ביוני הסכימו מדינות הברית להעלות את יעד ההוצאה הביטחונית מ-2% ל-5% מהתמ״ג עד 2035.
במקביל, בצרפת הודיע היום (חמישי) הנשיא עמנואל מקרון על הקמת שירות צבאי וולונטרי חדש לצעירים בני 18-19. התוכנית, שתחל באמצע 2026, תימשך עשרה חודשים ותעלה 2 מיליארד אירו. בשלב הראשון יגויסו 3,000 צעירים, עד 2030 המספר יעלה ל-10 אלף, ושאיפת מקרון היא להגיע ל-50 אלף עד 2036.
ההכרזה הצרפתית מגיעה לאחר שמוקדם יותר החודש הודיעו מפלגות הקואליציה בגרמניה על הסכמה סביב מודל גיוס חדש, שיתבסס על שירות התנדבותי אך השאירה פתח לגיוס חובה אם לא תושג מכסת המתנדבים. מקרון הבהיר שצרפת לא תלך בדרך זו: ״אי אפשר לחזור לימי הגיוס״, אמר. ״מודל הצבא ההיברידי הזה מתאים לאיומים ולסיכונים שלפנינו״. צרפת שואפת להגיע ל-100,000 מילואימניקים עד 2030, לעומת כ-47,000 כיום.
ההכרזה של מקרון מגיעה על רקע סערה שעורר בשבוע שעבר רמטכ״ל הצבא הצרפתי, הגנרל פביאן מנדון, כשאמר שצרפת ״חייבת להיות מוכנה לאבד את ילדיה״ כדי להרתיע את רוסיה. ״מה שחסר לנו הוא כוח הרוח לקבל סבל כדי להגן על מי שאנחנו״, אמר בנאום בפני ראשי ערים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו