סערה בגרמניה בעקבות מכירה פומבית של מסמכים וחפצים מתקופת השואה, ביניהם מכתבים אישיים, תמונות וטלאי מגן דוד, כך דווח היום (שישי) ב״בילד״.
לפי הדיווח, בית המכירות פלצמן מהעיר נויס שבמערב גרמניה, המתמחה בדרך כלל במכירת בולים ומטבעות, מתכנן למכור ב-17 בנובמבר 623 מסמכים היסטוריים תחת הכותרת ״מערכת הטרור, כרך שני״. המסמכים מוצעים ללא טשטוש, עם תמונות, שמות וכתובות של היהודים שנרדפו בתקופת השואה, ולעיתים אף עם פרטים על צאצאיהם.
בין הפריטים המוצעים למכירה: טלאי מגן דוד שמתואר כ״פריט מקורי נדיר עם סימני שימוש״ במחיר פתיחה של 180 יורו, והתכתבות מלאה של משפחה יהודית מוורשה שבפולין - 85 גלויות שנשלחו בין ההורים לשלושת ילדיהם, איציק, מרדכי וחנה - במחיר של 12,000 יורו. בנוסף מוצעת למכירה חוות דעת של רופא במחנה על עיקור כפוי שבוצע בגבר מרגנסבורג שבבוואריה, במחיר של 400 יורו. במסמך מופיעים לא רק שמו וכתובתו של הקורבן, אלא גם פרטי הוריו ומספר ילדיו.
ה״בילד״ הגדיר כ״ציני״ את האופן שבו מתוארות הגלויות בקטלוג כ״נדירות״, כשבית המכירות מציין כי ״ב-1943 רק מעט יהודים נותרו בחיים״, וההתכתבות האישית מתוארת כ״פריט מחקר ייחודי״. כמו כן מוצעת למכירה תעודת מעצר של ארנסט פון הרנק, שהיה מעורב בניסיון ההתנקשות בהיטלר ב-20 ביולי 1944, במחיר של 600 יורו.
יוהנס בירמן-שון, ארכיונאי במכון פריץ באואר, אמר ל״בילד״: ״המכירה בעייתית ביותר מבחינה מוסרית בכל הנוגע להיעדר הכבוד כלפי הנרדפים וצאצאיהם. בנוסף, קיימת סכנה שמסמכים בעלי משמעות היסטורית יאבדו לנצח״.
פרופ' סיביל שטיינבאכר, מנהלת מכון פריץ באואר בפרנקפורט, אמרה: ״עושים כאן עסקים על גב הרדיפות הנאציות והשואה״. לדבריה, המסמכים צריכים להיות בארכיונים ציבוריים ובאתרי הנצחה - ולא בידיים פרטיות.
לפי ה״בילד״, לפני שש שנים בית המכירות כבר מכר כ-650 מסמכים מתקופת המשטר הנאצי. ד״ר ריינהרד פישר, מנכ״ל בית המכירות, הגן על המכירה ואמר: ״אנו רואים את תפקידנו באפשרות להגיע להבנה עמוקה יותר של אותה תקופה באמצעות שימור ותיעוד של ראיות היסטוריות״. לדבריו, ״הסרה מוחלטת של חומרים אלה מהשוק תגרום לכך שחלק מהעדויות המוחשיות לאותה תקופה ייעלמו שוב מהתודעה הציבורית״.
רויטל יכין קרקובסקי, מנכ"לית מצעד החיים בישראל: "מצער מאוד שעדויות לפשעי הנאצים נמכרים לכל המרבה במחיר במכירה פומבית. אולם בבחירה שבין לרכוש את הפריטים ולהביאם למוזאונים האמונים על תיעוד ההיסטוריה, לבין התעלמות שתביא לרכישתם בידי אנשים פרטים – אני סבורה שיש לרכוש את הפריטים ולשמרם. כל תמונה שנקנית למגירה פרטית היא סיפור משפחתי שנמחק. כל טלאי שנמכר כסחורה הוא קרע נוסף ברקמת הזיכרון. בעידן שבו אנטישמיות גואה, הכחשת שואה מתעצמת ברשתות, ותנועות קיצוניות מבקשות לשכתב את ההיסטוריה העדויות הללו הן קו ההגנה האחרון על האמת. עדויות השואה צריכות להישמר כמו ספר תורה בארון הקודש. זו איננה מטאפורה אלא ציווי מוסרי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו