נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי יחזור היום (שני) לחדר הסגלגל ויפגש עם נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, במה שהולך ומתהווה לאחד הרגעים המשמעותיים במלחמה באוקראינה שהחלה לפני שלוש שנים וחצי בפלישה הרוסית וגבתה את חייהם של מאות אלפים, כאשר רק ביום שישי האחרון נפגש טראמפ עם פוטין שהניח בפניו את דרישותיו לסיום המלחמה באוקראינה.
זה יקרה כחצי שנה לאחר הגעתו הקודמת לחדר הסגלגל, שהפכה לאחד האירועים האייקוניים שהתרחשו בחדר זה, כאשר זלנסקי התעמת עם טראמפ וסגנו ג׳יי. דיי ואנס כשהתעקש על כך שאוקראינה זכאית לערבויות ביטחוניות עבור הסכמתה להתקדם לעבר הסכם שלום. טראמפ וואנס תקפו את זלנסקי, הטיחו בו ״שאין לו קלפים״ ודרשו ממנו ״להגיד תודה״.
זלנסקי עצמו, לא הסכים ״להוריד״ את ראשו בפני מנהיגי המעצמה - והשיב לטענותיהם, עד שגורש באופן חסר תקדים מהבית הלבן. כדי למנוע את הישנותו של אירוע דומה, שורה של מנהיגים אירופיים תתייצב יחד עם הנשיא האוקראיני בבית הלבן, במה שיהיה אחת מהפסגות הגדולות שנערכו בבית הלבן ברגע דיפלומטי גורלי.
הרשימה ״הנוצצת״ כוללת את כל המנהיגים החשובים ביבשת ושל ״קואליציית הרצון״ של המדינות האמורות לתמוך בערבויות הביטחוניות לאוקראינה: קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב וראש ממשלת איטליה ג׳ורג׳יה מלוני וככל הנראה גם מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה ההולנדי.
בהקשר הזה מי שעשויים להיות חשובים במיוחד כמתווכים בין האורח לטראמפ הם סטוב הפיני ורוטה ההולנדי, שידועים כבעלי יחסים טובים עם הנשיא האמריקני: הראשון שחולק עם הנשיא את החיבה המשותפת לגולף, והשני שהצליח להשיג עבור טראמפ את הסכמת מדינות נאט״ו להעלאה דרמטית בתקציבי הביטחון (והצטיין גם בהתחנפות).
מה היא למעשה ההצעה הרוסית שעל הפרק? על פי דיווח של "רויטרס", פוטין הציע שרוסיה תוותר על כיסים קטנים שהיא מחזיקה באזורי סומי וחרקיב בצפון המדינה, תמורת נסיגה אוקראינית מלאה ממחוזות דונצק ולוהנסק במזרח והקפאת קווי החזית במחזות חרסון וזפוריז׳יה. ההצעה כוללת גם הכרה רשמית בריבונות רוסית על קרים (שהשתלטה עליה כבר ב-2014), ביטול לפחות חלק מהסנקציות, מעמד רשמי לשפה הרוסית באוקראינה, זכות פעילות לכנסייה הפרבוסלבית הרוסית באוקראינה (למעשה, זרוע השפעה שלה הקרמלין) ואיסור על הצטרפותה לנאט״ו.
אלא שזלנסקי עצמו כבר שלל אפשרות לנסיגה ממחוז דונצק, שאוקראינה השקיעה רבות בביצורו ותיאר וויתור עליו כהענקה של ״גשר קדמי״ נוח לתוקפנות נוספת של פוטין. אך סביר להניח שעיקר השיח יתקיים סביב הערבויות הביטחוניות שאוקראינה תקבל במקרה של הסכם, כשטראמפ ינסה לפתות את זלנסקי לוותר על השטחים שפוטין דורש בתמורה להתחייבות אמריקניות רחבות יותר כלפי אוקראינה.
ב״וול סטריט ג׳ורנל״ דווח כי טראמפ הודיע למנהיגים האירופיים שהוא פתוח להציע ערבויות ביטחון אמריקאיות לאוקראינה, ושליחו של טראמפ סטיב וויטקוף אמר ל-CNN כי הנשיא הרוסי הסכים למה שתיאר כדומות לסעיף ההגנה הקולקטיבית באמנת נאט״ו ("סעיף 5"). למרות שוויטקוף תיאר זאת כ״ערבויות ביטחוניות חזקות״ מצידה של ארה״ב, הדיווח של ה״וול סטריט ג׳ורנל״ מתאר למעשה תמיכה אמריקנית בכוח משימה אירופי שיוצב על אדמת אוקראינה ויסייע באכיפת ההסכם.
מי שיקחו חלק בשליחת הכוחות לאוקראינה הן ״מדינות קואליציית הרצון״ בראשות בריטניה, צרפת, גרמניה, פולין ונוספות - כאשר לונדון הסכימה במפורש להצבת חייליה ומטוסיה באוקראינה. האמריקנים, כך לפי העיתון, יתמכו בכוח האירופי בציוד צבאי ומימון, אך לא התחייבו להצבת כוחות אמריקנים על הקרקע. לכן ההגעה של אותם מנהיגים היא לא רק סמלית, או למטרות תיווך בניסיון למנוע פיצוץ, אלא חשובה גם מבחינת הדיון בסוגייה הזאת.
כך או כך, מדובר בפנייה חדשה של האמריקנים מהנתיב ששירטטו בתחילת תקופת הממשל החדש ואומצה על ידי זלנסקי: הפסקת אש מיידית, פגישה של זלנסקי ופוטין ואחריה דיון בהסכם שיסיים את הלחימה. האינטרס הרוסי ברור: להמשיך בהתקדמות האיטית והמדממת שלהם בשדה הקרב תוך כדי ירי למרכזי אוכלוסייה אוקראיניים. העובדה שפוטין שב ודיבר בפסגה על ״פתרון סיבות העומק של הסכסוך״, שמתאר את הדרישה הרוסית לנסיגה בשטחה של אוקראינה, ביטול ריבונותה, פירוזה וגלגול לאחור של התרחבות נאט״ו מאז שנות ה-90, לא מבשרת טובות.
נציגיו של הנשיא - והנשיא עצמו - עשו הכל אתמול כדי להוכיח שהפסגה באלסקה הייתה הצלחה מסחרחרת. טראמפ פרסם ציוץ ״התקדמות גדולה על רוסיה. הישארו מעודכנים!״ והוסיף: ״אם הייתי מביא את רוסיה לוותר על מוסקבה כחלק מהעסקה, ה'פייק ניוז' והדמוקרטים הרדיקליים היו אומרים שזאת טעות נוראה ועסקה רעה מאוד״. מזכיר המדינה רוביו אמר שהפגישה הייתה ״פרודוקטיבית״ והוסיף כי ״שני הצדדים יצטרכו לוותר על דברים כדי להשיג הסכם שלום״. שליח הבית הלבן וויטקוף תיאר את הערבויות הביטחוניות כ״משנות משחק״.
כדי להבין את הדילמה האמריקנית צריך להבין את הגישה הכללית של טראמפ למלחמה שמכנה אותה ״מלחמת ביידן״, וחוזר שוב ושוב על כך שהיא לא הייתה פורצת אם היה ממשיך לכהונה שנייה ב-2020. אם ייכשל בניסיון להשיג את סיומה לא יהיה לו מנוס מהכרעה שתהפוך אותה למלחמה שלו, אין ספק שטראמפ מפחד ללכת בדרך בה הלך אובמה כשירש את המלחמה בעיראק ובאפגניסטן ועוד יותר מפחד מהתהליכים שהובילו את לינדון ג׳ונסון להגביר את המעורבות האמריקנית בווייטנאם, שקברה למעשה את הסיכוי שלו להשיג כהונה שנייה.
.@SecRubio: "We may very well reach a point where everyone concludes no peace is going to happen here, we're going to have to do more sanctions — but when you do that, you are basically walking away from any prospect of a negotiated settlement." pic.twitter.com/3Nntdt9jDy
— Rapid Response 47 (@RapidResponse47) August 17, 2025
אם אכן יכשל הניסיון הנוכחי, סביר להניח שהממשל ינסה להראות משיכת ידיים מהסכסוך הזה, ומזכיר המדינה רוביו כבר רמז על כך כשאמר אתמול כי ״ייתכן שלא יהיה אפשרי עבור ארה״ב ליצור תרחיש לסיום המלחמה באוקראינה״, תוך שהוא מאיים ב"השלכות חמורות" על רוסיה אם תראה חוסר נכונות.
מבחינת זלנסקי, הביקור מחר יהיה גורלי מאין כמוהו, וכמעט אין אפשרות להפריז בחשיבותו. באוקראינה כבר הגדירו את השינוי האמריקני בעמדה - לאחר שכבר טראמפ הודה שפוטין ״מורח״ אותו ואיים עליו בסנקציות קשות - כ״דקירה בגב״, כך לפי מקור אוקראיני עלום שם ששוחח עם ה״פיננשל טיימס״.
החדר הסגלגל הפך כבר ל״אזור הסכנה״ של מנהיגי העולם, זלנסקי היה רק הראשון מבניהם ש"חטף" שם מול המצלמות. אלא שלזלנסקי אין הפריבילגיה לסיבוב נוסף כזה, מדינתו עדיין, למרות שפיתחה רבות את יכולתה העצמאית, תלויה מאוד בתמיכה האמריקנית. המטרה שלו תהיה לשכנע את טראמפ שהוא מעוניין בהסכם, תוך עמידה על האינטרסים העליונים של מדינתו.
אוקראינה לא תהיה מוכנה לוותר באופן רשמי על שטחה, מה גם שהדבר זקוק לאישור משאל שספק אם יושג בו רוב. אך עשויה להסכים דה-פקטו לוויתורים מסוימים. שלוש שנים וחצי מאז החלה הפלישה המלאה של פוטין וצבאו לאוקראינה, ויותר מעשור לאחר שהחלו מעשי האיבה, כיבוש קרים ואזורים במזרח המדינה, רוסיה שולטת על כ-19% משטחה של אוקראינה – רחוק מאוד משאיפותיה בפברואר 2022.
מה אוקראינה תרצה? ראשית, היא תרצה ערבויות ביטחוניות חזקות, שיתבטאו בהצבת כוחות מערביים באוקראינה שיהיו מוגנים תחת החובה של נאט״ו להתייצב לעזרת כל חברה בברית שעומדת בפני התקפה. שנית, היא תרצה נתיב ברור לשילובה במערב: אם בברית נאט״ו עצמה, ואם באיחוד האירופי. יש לזכור, כי מניעה של השתלבות זאת עמדה כמטרת העל של ניסיון הכיבוש הרוסי שהחל כבר ב-2014.
ושלישית, שמירה על ריבונותה המלאה של אוקראינה - שאותה פוטין שאף לחסל – ללא הגבלות כלשהן. התחייבויות בינלאומיות עשויות להיות מופרות בהמשך, מי כמו תושביה של מזרח אירופה יודע זאת. אבל היכולת של אוקראינה לפתח מדינה חזקה, המחזיקה צבא גדול ומאומן, כלכלה מפותחת וחברה אזרחית חופשית ויציבה היא הערבות הבטוחה ביותר להגנה מפני האימפריאליזם הרוסי ולעתיד טוב יותר עבור העם האוקראיני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו