הלחץ המדיני המתגבר על ישראל לסיים את המלחמה בעזה הולך ומגיע גם מידידותיה הגדולות של ירושלים.עדות ברורה לכך עולה היום (שני) מדבריו של קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, מנהיג המפלגה השמרנית במדינה (CDU) והקנצלר הטרי.

בראיון מצולם ל-WDR - ״רדיו מערב גרמניה״ בכנס בברלין, אמר מרץ היום כי ״הנזק שנגרם לאוכלוסייה האזרחית, כפי שקורה יותר ויותר בימים האחרונים, כבר אי אפשר להצדיק כחלק מהמאבק בטרור של חמאס״.

הוא גם הוסיף כי ״כשחוצים קווים אדומים, כשבאמת מפירים את המשפט ההומניטרי הבינלאומי, אז גם גרמניה, גם קנצלר גרמניה חייב להגיב״.

"אפילו אנחנו לא נקבל"

מרץ הדגיש את המחויבות ההיסטורית של גרמניה לישראל, אך הבהיר כי "הממשלה הישראלית אסור לה לעשות משהו שבסופו של דבר אפילו חבריה הכי טובים לא יוכלו לקבל". עוד אמר: "מה שצה״ל עושה עכשיו ברצועת עזה, אם להיות כנה, אני כבר לא מבין למה זה מוביל".

הקנצלר גילה שבכוונתו לשוחח השבוע עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ולהגיד לו ״לא ללכת רחוק מדי״ בקשר למבצע בעזה, אך הוסיף כי מ״סיבות היסטוריות״ גרמניה תמיד תנקוט משנה זהירות בביקורתה לעומת חלק משותפותיה האירופיות.

במקביל, במפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), שותפתו בקואליציה של מרץ ומי שהנהיגה את הממשלה הקודמת, עולים קולות להפסיק את מכירת הנשק הגרמני לישראל. ״אסור שנשק גרמני ישמש ליצירת אסונות הומניטריים ולהפרת החוק הבינלאומי״, אמר אדיס אחמטוביץ׳, דובר מדיניות החוץ של סיעת ה-SPD, בראיון למגזין ״שטרן״. ״לכן אנחנו קוראים לממשלת נתניהו להסכים להפסקת אש ולחזור לשולחן המשא ומתן״.

מדינה נוספת שהצטרפה היום ללחץ היא שוודיה, כאשר ראש הממשלה אולף קריסטרסון הודיע היום (שני) שמשרד החוץ השוודי יזמן את שגריר ישראל בשטוקהולם כדי למחות על מחסור בסיוע הומניטרי הנכנס לרצועת עזה.

"הלחץ מתגבר"

"הבהרנו את עמדתנו בצורה חד-משמעית, גם לחוד וגם יחד עם הרבה מדינות אירופיות אחרות", אמר קריסטרסון לסוכנות הידיעות השוודית TT. "הלחץ הזה עכשיו מתגבר, אין ספק, ומסיבות טובות מאוד".

קריסטרסון קרא לאיחוד האירופי להטיל סנקציות ולהפעיל לחץ דיפלומטי על ישראל שתאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לעזה.

מדובר בהמשך ללחץ האירופי על ישראל לסיים את המלחמה, שהגיע לשיאו בשבוע שעבר כאשר האיחוד האירופי הודיע כי יערוך בדיקה בשאלה אם ישראל מפירה את מחויבותה לזכויות אדם – מה שעשוי בסופו של דבר לסכן את הסכמי האסוציאציה, ובתוכם גם את יחסי המסחר, התרבות, החינוך והמדע בין ירושלים לבריסל. גרמניה הצביעה נגד עריכת הבדיקה ובעד ישראל, אך רוב של 19 לעומת 7 (מדינה אחת, דנמרק, נמנעה) הוביל את נציבת הקאלאס לפתוח במהלך שעשוי להתגלות כמשמעותי.