היסטוריה בשדה הקרב: ההישג חסר התקדים של אוקראינה

לראשונה בהיסטוריה, כלי שיט בלתי מאויש יירט מטוס קרב: האירוע התרחש הלילה (שבת) בים השחור, כאשר כשב"ם אוקראיני פגע במטוס סוחוי-30 של חיל האוויר הרוסי.

האירוע התרחש כ-50 ק״מ ממערב לנמל נובורוסייסק, שבו עוגן זה יותר משנה צי הים השחור הרוסי לאחר שהישארותו בחצי האי קרים הפכה למסוכנת. לפי הדיווחים, הכשב"ם מסוג "מגורה" של מינהלת המודיעין הראשית (GUR) שיגר טיל אוויר-אוויר מסוג R-73, שאותו התאימו המהנדסים האוקראינים לשיגור מכלי שיט.

בלוגרים צבאיים רוסים מובילים מציינים כי מדובר בעוד פעולה אוקראינית, שבה להקה של כשב"מים – לעתים כמה עשרות – מתקרבת למרחק של 50-60 קילומטרים מחופי רוסיה ומחכה שהרוסים יגיבו. חיל האוויר הרוסי מוציא מסוקים או מטוסים כדי לטפל בסיכון – ואם לא, הכשב"מים יכולים להמשיך ולהתפוצץ על ספינות שעוגנות בנמל.

הבלוגר הרוסי FighterBomber, המסקר את חיל האוויר הרוסי, מציין כי למסוקים ולמטוסים אין ברירה אלא להתקרב לכשב"ם כדי ליירט אותו בגלל שאין מערכות לזיהוי מטרה כזו ממרחק בטוח מספיק. התקרבותם מעמידה אותם בפני סכנת יירוט מצד כשב"מים המצוידים בטילים, ומעל לים אין גם אפשרות לנצל את מאפייני הנוף כדי להתחמק.

ההתקפה על הנמל בנובורוסייסק הייתה חלק מתקיפה נרחבת על מחוזות רוסטוב, קרסנודר, בלגורוד, בריאנסק וקורסק, וכן על חצי האי קרים האוקראיני, שכבוש בידי רוסיה מאז 2014. לפי משרד ההגנה במוסקבה, יורטו 170 כטב"מים ומעל לים השחור יורטו טילי Storm Shadow, שלושה טילי נפטון ו-14 כשב"מים.

אמש תקפה רוסיה את העיר חרקיב באוקראינה והשתמשה בכטב"מים שהיו מצוידים בחימוש תרמו-בארי. 51 איש נפגעו בתקיפה.

אוקראינה החלה לצייד את הכטב"מים שלה בטילי אוויר-אוויר עוד בשנה שעברה. ב-31 בדצמבר יירטה אוקראינה בשיטה זו שני מסוקים מסוג מי-8 בחצי האי קרים.

זלנסקי מקלקל את החגיגה הרוסית

במקביל, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי דחה באופן רשמי את ההצעה של פוטין להפסקת אש למשך שלוש יממות סביב 9 במאי, בנימוק שהרוסים לא מצאו לו תשובה: "אם זו הפסקת אש, למה לא ל-30 יום, כמו שסוכם גם בשיחות עם האמריקנים?"

במוסקבה ביקשו ככל הנראה להסיר כל חשש לתקיפה של מוסקבה בזמן שהעיר מארחת את מצעד יום הניצחון השנתי בבירה הרוסית, וזאת בזמן שהיא אמורה לארח מנהיגים רמי דרג כמו נשיא סין שי ג'ינגפינג, נשיא ברזיל לואיז אינסיו  דה סילבה וכמה מנהיגים נוספים של בעלות ברית של רוסיה.

זלנסקי אמר היום במסיבת עיתונאים כי "אוקראינה אינה יכולה לערוב" לביטחונם של המנהיגים בעת שהם נמצאים ברוסיה, מכיוון שמוסקבה "יכולה לעשות כל פרובוקציה ואז להאשים את אוקראינה״. "לא הייתי ממליץ לבקר בשטחה של רוסיה", הדגיש.

בינתיים, נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' חזר מביקור בארה"ב בלי להיפגש עם טראמפ בגלל שחש ברע וישנה אפשרות שלא יגיע לאירוע במוסקבה. נוסף על כך, יש דיווחים כי ראש ממשלת סלובקיה רוברט פיצו גם לא יגיע בשל מחלה.

ארה"ב חוזרת לתמוך באוקראינה?

החתימה על הסכם המינרלים, לצד הסרבנות הרוסית להתקדם להפסקת אש, מתחילה להניב פירות מבחינת המעמד של אוקראינה בבית הלבן. מחלקת המדינה אישרה מכירה של חלקי חילוף ושירותים למטוסי F-16 על סך 310 מיליון דולר.

באוקראינה ציינו כי מדובר ברכישה ולא בתרומה האמריקנית לקרן, והדגישו שבזכות העסקה, המכירה אושרה - אך בניגוד לעבר, הפעם לא מדובר בתרומה אמריקנית. נקודה חשובה: במסמך הרשמי של מחלקת המדינה, אוקראינה מכונה "כוח מוביל ביציבות הפוליטית ובשגשוג הכלכלי של אירופה".

לצד אלה, הסנאטור לינדזי גראהם טוען כי השיג התחייבות של 72 סנאטורים (כל הדמוקרטים פלוס 25 מתוך 53 רפובליקנים) להצביע בעד הצעת חוק להטיל סנקציות משניות דרקוניות על מדינות שרוכשות נפט, גז ואורניום מרוסיה. החוק צריך עוד לעבור את בית הנבחרים (משוכה קשה יותר), וגם ללא חתימה של טראמפ אין לו תוקף, אבל במידת הצורך יהיה לבית הלבן כלי ללחוץ על רוסיה.