משרד החוץ הגרמני הגיב היום (שישי) לביקורת שהטיח מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו כנגד ההחלטה לסווג את מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) כארגון קיצוני המאיים על הדמוקרטיה.
"זוהי דמוקרטיה. החלטה זו היא תוצאה של חקירה יסודית ועצמאית להגנה על החוקה שלנו ושלטון החוק. אלו בתי המשפט העצמאיים שיאמרו את המילה האחרונה. למדנו מההיסטוריה שלנו שיש לעצור את הקיצוניות הימנית", נכתב בתגובת המשרד לדבריו של מזכיר המדינה.
ביקורת חריפה מצד הממשל האמריקני
התגובה הגרמנית מגיעה בעקבות התבטאות חריפה של מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו, שתקף את ההחלטה באומרו: "גרמניה נתנה לארגון הביון שלה יכולת לרגל אחר האופוזיציה. זו לא דמוקרטיה אלא דיקטטורה במסווה".
רוביו אף העצים את ביקורתו כשהוסיף: "מה שבאמת קיצוני זו לא ה-AfD הפופולרית - שהגיעה שנייה בבחירות האחרונות - אלא אידיאולוגיית הגבולות הפתוחים הקטלנית הממסדית שה-AfD מתנגדת לה. גרמניה צריכה לשנות מסלול".
דבריו של רוביו מהדהדים את הקו שהציג סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס בוועידת מינכן, שם מתח ביקורת על מדיניות ההגירה באירופה וטען כי "אף בוחר ביבשת הזו לא הלך לקלפי כדי לפתוח את השערים למיליוני מהגרים".
מה משמעות ההכרזה החדשה?
ההכרזה של "המשרד הפדרלי להגנת החוקה" (BFV), סוכנות הביון הפנימית הפדרלית בגרמניה, היא צעד חסר תקדים. בעבר הוכרזו שלוש שלוחות מקומיות של המפלגה במזרח גרמניה כארגוני ימין קיצוני, אך זו הפעם הראשונה שכל המפלגה מסווגת כאיום ארצי.
הסיווג החדש מאפשר להפעיל אמצעי ריגול, האזנות סתר ומעקבים נגד פעילי המפלגה בכל רחבי גרמניה. בנוסף, מפלגות אחרות יכולות כעת לפנות לבית המשפט בבקשה לפסול את המפלגה לחלוטין.
הדבר מעמיד את גרמניה בפני דילמה פוליטית מורכבת, מאחר ואלטרנטיבה לגרמניה בראשות אליס ויידל וטינו כורפאלה הפכה למפלגה השנייה בגודלה בגרמניה עם מעל 20% תמיכה בבחירות האחרונות, כשהכפילה את כוחה בהשוואה לבחירות הקודמות.
דו"ח מקיף מנמק את ההחלטה
לפי דיווח בעיתון "דר שפיגל", המשרד הפדרלי להגנת החוקה פרסם דו"ח בן 1,100 עמודים המנמק את הסיכון שהמפלגה מהווה לדמוקרטיה. על פי המשרד, תפיסת העולם של המפלגה כלפי מיעוטים אתניים "אינה עולה בקנה אחד עם תפיסות העולם הדמוקרטיות".
הדו"ח מציין כי המפלגה אינה רואה במהגרים מוסלמים "חברים שווים בעם הגרמני", וכי "ראיית המושג 'עם' המבוססת על מוצא אתני" השוררת במפלגה "אינה עולה בקנה אחד עם הסדר הבסיסי הדמוקרטי החופשי".
באלטרנטיבה לגרמניה לא ממהרים להתנער מהאנטישמיות במפלגה, ורק לאחרונה שר החוץ גדעון סער החליט שלא לקיים יחסים רשמיים בין ישראל למפלגה. מייד לאחר הבחירות החזירה המפלגה לשורותיה פוליטיקאים שנקשרו לשערוריות אנטישמיות, ביניהם מתיאס הלפריך, שתיאר את עצמו בעבר כ"פנים הידידותיות של הנאצים", ומקסימיליאן קרא, שטען שלא כל אנשי ה-SS היו רעים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו