האם אחת הידידות הנאמנות ביותר של ישראל באיחוד האירופי בסכנת איבוד זכות ההצבעה במועצה האירופית ועל הדרך גם את היכולת להטיל וטו נגד החלטות אנטי-ישראליות?

בחודש האחרון שוב עולים דיווחים בתקשורת הבינלאומית על יוזמה של מספר מדינות אירופיות לביטול זכות ההצבעה של הונגריה במוסדות האיחוד האירופי. לאחרונה אף התפרסמה כתבה בעיתון ה״גרדיאן״ הבריטי החושפת כי 19 מדינות מתוך 27 מדינות האיחוד כבר תומכות בהליך נטילת זכות ההצבעה במועצה האירופית מהונגריה.

זאת על רקע האיום של הונגריה שלא לתמוך בהמשך סנקציות כלכליות מסוימות נגד רוסיה בעקבות מלחמתה באוקראינה, ובעקבות צמצום נוסף של חירויות הפרט במדינה בחודשים האחרונים, בניגוד לערכי האיחוד.

כאמור, מדינות רבות באיחוד רוצות להפעיל את סעיף 7 לאמנת האיחוד האירופי, סעיף המאפשר השעיה של זכויות מסוימות, לרבות זכויות הצבעה במועצה האירופית, אם ישנה הפרה חמורה ומתמשכת של מדינה חברה בערכים שהם הבסיס של האיחוד האירופי והמוזכרים בסעיף 2 של אותה אמנה.

סמכות פוליטית עליונה

המועצה האירופית היא בעצם הסמכות הפוליטית העליונה של האיחוד האירופי הקובעת ומתווה מדיניות בכל תחומי הפעילות של האיחוד, כולל קביעת העמדה של האיחוד בכל הקשור ליחסים בינלאומיים. מאחר שרבות מההחלטות באיחוד חייבות להתקבל בהסכמת כלל 27 מדינות האיחוד, הקול של כל אחת מהמדינות יכול להטיל וטו ולמנוע התווית מדיניות למרות רצונן של 26 מדינות אחרות.

הונגריה בראשות ראש הממשלה ויקטור אורבן הפכה ל״מטרד״ של ממש עבור חלק מהמדינות בגלל הסתייגותה לאמץ צעדים נגד רוסיה ולספק סיוע משמעותי לאוקראינה. החשש כרגע הוא שאורבן לא יצביע בעד חידוש הקפאת מיליארדי האירו השייכים לרוסיה ומושקעים במדינות האיחוד האירופי, צעד שצפוי לעמוד למבחן כבר בחודשים הקרובים.

כתוצאה מכך עולים יותר ויותר קולות באיחוד הקוראים להפעלת סעיף 7 באמנת האיחוד. אולם, כדי להפעיל אותו, צריכות 26 מדינות האיחוד לתמוך בו פה אחד.

״הוויכוח של מדינות האיחוד עם הונגריה מתמקד בנושא הרוסי ובסיוע לאוקראינה. יש הרבה מהלכים שנחסמים על ידי הונגריה והדבר מפריע מאוד למדינות האיחוד״, מסביר ד״ר אייל רובינסון, מומחה ליחסים בינלאומיים מהמחלקה למזרח תיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל.

״כעת, הלחץ מצד האיחוד לקדם מהלכים נגד הונגריה גבר בעקבות הצטברות של כמה סיבות נוספות: הונגריה חוקקה חוקים אשר אוסרים את מצעד הגאווה וכינוסים של הקהילה הגאה, באופן המתפרש כפגיעה בזכות יסודית. במקביל, ישנם דיווחים על צעדים נגד אנשי אופוזיציה בולטים, באופן שמצר את צעדיהם ונתפס כניסיון של ממשלת אורבן לפגוע במתחריו באופן לא הוגן.

"הונגריה מדברת בשפה אחרת"

בנוסף, אורבן הוא גם בן בריתו של הנשיא דונאלד טראמפ ויש באפשרותו לחסום החלטות של האיחוד הנוגעות לארצות הברית, מה שמחליש את היכולת של האיחוד להגיב להחלטות של טראמפ הפוגעות באיחוד האירופי.

"התחושה היא שהונגריה מדברת בשפה אחרת משאר המדינות וערכיה המובילים אינם תואמים לרוח האיחוד. הנקודה היא שבמציאות הפוליטית הנוכחית האיחוד לא יכול לשלול ממנה את זכות ההצבעה כי לא סביר שהם יגיעו לרוב הנדרש של 26 מדינות התומכות בכך״.

בעבר כבר נעשה ניסיון להגביל את חופש הפעולה של הונגריה באמצעות סעיף 7, אולם זו הייתה פולין שחסמה בשנת 2018 את האפשרות לכך שתילקח מהונגריה זכות ההצבעה. כעת ישנה ממשלה אחרת בפולין, אולם מי שצפויה להטיל וטו על הפעלת צעד דרקוני נגד הונגריה היא סלובקיה בראשות ראש הממשלה רוברט פיצו, שגם הוא נחשב כפרו-רוסי. גם בולגריה, רומניה, קרואטיה, צ׳כיה, יוון וקפריסין טרם הביעו עמדה ברורה באשר להפעלת סעיף 7 כולו נגד הונגריה.

״באיחוד האירופי ישנן שתי גישות: הראשונה היא לחכות לבחירות שיערכו בעוד כשנה ולקוות שאורבן יוחלף ויחסי האיחוד עם הונגריה ישתפרו״, מסביר ד״ר רובינסון. הסקרים אכן מצביעים על כך שישנה אפשרות אמתית שאורבן יאבד את השלטון בשנה הבאה.

ד"ר רובינסון מוסיף כי ״האפשרות השנייה היא לנסות לקחת את זכות ההצבעה מהונגריה ולהעלות את הנושא להצבעה, אף כי מבינים שהסבירות לכך בעת הזו אינה גבוהה, אך עדיין הפעלת ההליך מהווה מסר עוצמתי לבודפשט בדבר אחדותן של שאר מדינות האיחוד בנושא״.

גם במקרה הזה ישנה זווית ישראלית. הונגריה היא בין המדינות הבולטות שחסמה ועדיין חוסמת כל יוזמה אנטי-ישראלית אשר עולה במועצה האירופית, כולל סנקציות כלכליות ומדיניות נגד ישראל.

כאשר ז׳וזפ בורל, הנציג העליון למדיניות החוץ והביטחון לשעבר, ניסה לקדם עמדות נגד ישראל ואף שקל להשעות את הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי, הונגריה עמדה פעם אחר פעם לצדה של ישראל והטילה וטו שלא אפשר השגת רוב של 27 מדינות האיחוד להחלטות נגד ישראל. לאור זאת, בישראל מקווים כי השפעתה של הונגריה וזכות ההצבעה שלה לא תיחסם על ידי שאר מדינות האיחוד.