"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פיצוי ל"מדינות השער" ומתקני החזקה: אירופה מאשרת רפורמה בתחום ההגירה

למרות המחאות מהקצוות הפוליטיים, הפרלמנט האירופי הצביע בעד חבילת שינויים בתנאי הקבלה של מבקשי מעמד פליט • מהגרים ממדינות "בעייתיות" יצטרכו לעבור מסלול ארוך יותר עד לאישור הבקשה - או לדחייתה

,עודכן
0השמעה
מהגרים אפגנים בנמל פיראוס ביוון (ארכיון). צילום: אי.אף.פי

למרות התנגדות מצד מפלגות השמאל וימין קיצוני, הפרלמנט האירופי הצביע בעד עשרה חוקים חדשים המקשיחים את תנאי ההגירה ובקשת המקלט למדינות האיחוד.

רויטרס

מדובר ברפורמה שהדיונים עליה החלו עוד בשנת 2015 וקודמה לאור גלי הגעת הפליטים שפקדו את אירופה. הרפורמה מסדירה את הליכי הקבלה או הדחייה של הפליטים ומבקשי מקלט, המגיעים ממדינות שאינן חברות באיחוד ושאין להם אישורי כניסה, עבודה ושהייה ארוכה באיחוד.

סירת מהגרים בנמל פלאוכורה בכרתים, יוון (ארכיון),צילום: אי.אף.פי

חברי הפרלמנט האירופי אימצו הליך, שמתיר להחזיק במתקנים מיוחדים ולתקופת זמן מוגבלת פליטים, המגיעים ממדינות ששיעור ההסכמות להענקת מקלט עבור מהגריהן נמוך. אם בקשתם לקבלת מקלט תידחה, יגורשו המהגרים בתוך שבועות עד חודשים מעטים למדינה שממנה באו או למדינה שלישית, המוגדרת "בטוחה" עבורם ומחויבת לשמור על זכויות אדם.

ההצבעה בפרלמנט האירופי בבריסל, היום (רביעי),צילום: אי.אף.פי

מנגד, פליטים ממדינות, שלבאים מהן קל יותר לזכות בהכרה, יעברו תהליך מהיר ומסונכרן יותר, כך שעם קבלת האישור יוכלו להתחיל לעבוד בתוך חודשים אחדים.

נוסף על כך, יוקם מאגר מידע על מבקשי המקלט. בין השאר, מבקשים מעל גיל 6 יידרשו למסור תביעות אצבע.

סירת הדיג, שהתהפכה בדרך ליוון. 79 מהגרים טבעו (ארכיון),צילום: אי.פי.אי

שלא דרך מעברי גבול רשמיים, נכנסו לאירופה בשנה האחרונה יותר מ-46 אלף מהגרים. כ-400 מהגרים נהרגו בדרך לאירופה.

הרפורמה החדשה צפויה להחליף את "תקנת דבלין", שקבעה איזו מדינה אחראית לקליטתו של מבקש מקלט. הדגש ב"דבלין" היה על הגשת הבקשה למעמד פליט במדינה הראשונה שאליה הגיע המבקש - דבר שפעל לרעת מדינות כמו יוון או איטליה.

ברפורמה יש התייחסות לאתגר של "מדינות השער" לאירופה באמצעות "מנגנון סולידריות" חדש בין מדינות האיחוד שמבטיח פיצוי למדינות שקולטות מהגרים. עוד נקבע מנגנון שיסייע להתמודד עם מצבי משבר, שמביאים לגלי מהגרים ממדינות שאינן חברות באיחוד האירופי.

"מדובר בהסכם המאזן בין סולידריות ואחריות", אמרה נשיאת הפרלמנט האירופי רוברטה מצולה. חבר הפרלמנט האירופי תומאס טובה, ממפלגת העם האירופית מהמרכז-ימין הפוליטי, אמר: "מימוש הסכם ההגירה החדש יאפשר לנו להחזיר את השליטה על הגבולות החיצוניים שלנו ולהפחית את לחץ ההגירה על האיחוד האירופי".

מנגד, במפלגת הירוקים אמרו: "עם הסכם ההגירה, חוסר הסולידריות כלפי מבקשי המקלט ובין המדינות החברות רק יחמיר". גורמים במפלגות השמאל בפרלמנט האירופי הוסיפו: "היום הוא יום אפל לזכויות אדם, אבל המאבק למען מדיניות הגירה הומאנית לא מסתיים כאן".

אם כל מדינות האיחוד יתמכו ברפורמה, היא צפויה לקבל אישור סופי במועצת אירופה עוד החודש. הסכמה של כלל מדינות האיחוד תחייב אותן לאמץ את הרפורמה החדשה עד כשנתיים מאישורה הסופי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר