"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בין טראמפ לפוטין: באירופה מתחילים לדבר על הגנה גרעינית עצמאית

האמירה של נשיא ארה"ב לשעבר, שלפיה "היה מעודד את רוסיה לעשות מה שבא לה" לחברות נאט"ו שלא עומדות ברף התשלומים, עוררה חששות כבדים ביבשת • סגנית הנשיאה של הפרלמנט האירופי: לא בטוח שאפשר עוד לסמוך על האמריקנים • בינתיים, בסביבת טראמפ דנים בתוכנית להגבלת המחויבות האמריקנית רק לחברות הברית שעומדות ברף

0השמעה
טילי "יארס" הרוסיים במוסקבה, 2022. מסוגלים לשאת נשק גרעיני. צילום: אי.אף.פי

האם אירופה צריכה להצטייד בנשק גרעיני? הסוגייה, שעד לא מכבר נשמעה כדמיונית לנוכח מטריית ההגנה האמריקנית, הפכה בימים האחרונים לנושא החם ביבשת. הסיבה: דברי דונלד טראמפ, שלפיהם ארה"ב לא תתמוך במדינת נאט"ו שתותקף, אם זו לא עמדה ברף התשלום הנדרש לנאט"ו.

ניסוי גרעיני של צרפת בפולינזיה, 1970. היחידה באיחוד עם פצצות אטום,צילום: אי.אף.פי

רקע קצר: באיחוד האירופי רק לצרפת יש פצצות אטום. מדינות האיחוד חלוקות בגישתן לנשק גרעיני: בעוד רומניה ופולין נוטות לתמוך בהרתעה גרעינית, אוסטריה, אירלנד ומלטה חתמו על איסור להשתמש בנשק כזה. בגרמניה, דעת הקהל נוטה ברובה נגד.

קתרינה ברלי. עוררה סערה,צילום: GettyImages

והנה דווקא ראיון שהעניקה פוליטיקאית גרמניה הצליח לעורר סערה גדולה. בשיחה עם ה"טאגסשפיגל", נשאלה קתרינה ברלי, סגנית הנשיאה של הפרלמנט האירופי, אם האיחוד צריך להיערך לאיומים העכשוויים גם באמצעות הצטיידות בנשק גרעיני. ברלי, אשת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית, ענתה כי לאור דבריו של טראמפ, "לא בטוח שאירופה יכולה להמשיך להסתמך על מטריית ההגנה הגרעינית של אמריקה. יתכן והיא צריכה לייצר הגנה גרעינית עצמאית באמצעות הצטיידות בפצצות אטום משלה". תזכורת: בסוף השבוע אמר הנשיא לשעבר כי "יעודד את רוסיה לעשות מה שבא לה למדינות אירופה" שלא יקצו 2% מהתמ"ג לביטחון, כנדרש בתקנון נאט"ו.

טראמפ וראשי מדינות נאט"ו ב-2019,צילום: אי.פי

דברי ברלי ייצרו סערה גדולה וגם עוררו עליה ביקורת, גם מחברי מפלגתה. היו שביקרו אותה על העיתוי מתוך ההנחה שלא נכון לדבר על כך בשעת מלחמה במזרח היבשת; אחרים טענו כי מדובר בנושא שצריך להידון רק בחדרי חדרים. "אכן יש צורך לחזק את הצבא, אולם דונלד טראמפ עוד לא נבחר ונשק אטומי יכול לייצר בעיות ולא פתרונות", אמרו חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

שר ההגנה בוריס פיסטוריוס, גם הוא חבר ה-SPD, ביקר את ברלי בפומבי. "זה לא נושא שאמור להיות עליו דיון ציבורי. יש לנו הסכם עם האמריקנים סביב סוגיית ההגנה הגרעינית ואני לא רואה שההסכם הזה הולך להסתיים", אמר.

מכל מקום, דברי טראמפ היכו גלים גם בתוך נאט"ו. מזכ"ל הברית, ינס סטולטנברג, התייחס אליהם ואמר: "אין להשאיר מקום לטעות בחישוב או לאי-הבנה במוסקבה. אסור לחבל באמינות ההרתעה של הברית". יום לפני כן, אמר סטולטנברג כי דברי הנשיא לשעבר מעמידים את חיילי ארה"ב ואירופה בסכנה. בנאט"ו גם הזכירו כי השנה 18 מתוך 31 מדינות נאט"ו יגיעו לרף הנדרש של ההשקעה בביטחון – פי שישה מבשנת 2014.

בינתיים, סוכנות הידיעות "בלומברג" פרסמה כי המתמודד הרפובליקני מתכנן להציג תוכנית לצמצום המחויבות לנאט"ו כך שרק מדינות שיקצו 2% מהתמ"ג לביטחון יזכו להגנה מתוקף סעיף 5 לאמנת נאט"ו. לפי הסעיף, התקפה על אחת מחברות נאט"ו פירושה התקפה על כולן.

עוד דנים בסביבת טראמפ בתוכנית לחייב את אוקראינה ורוסיה להתיישב למו"מ. אחד היועצים של טראמפ אמר כי הממשל יאיים בהפסקת הסיוע הצבאי לאוקראינה כדי להכריח את קייב להתגמש, שעה שהכרזה על הגדלת הסיוע האמריקני תגמיש דווקא את מוסקבה. שניים מיועצי טראמפ גם דוחפים להגברת הסנקציות על הבנק המרכזי של רוסיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר