"אף פעם לא חששתי להגיד שאני ישראלי. להפך, אני מאוד גאה בכך", מספר ל"ישראל היום" עומר, שגר בפריז כבר 25 שנה. "עכשיו הדברים שונים. מאז שנולדו הילדים דיברתי איתם עברית, בכל מקום. מאז 7 באוקטובר אני כבר לא משוחח איתם עברית בחוץ - בגינה או כשאני אוסף אותם מבית הספר.
שוטרים מפזרים הפגנה פרו פלשתינית בפריז
"גם כשאני לוקח מונית כאן בפריז אני שומר על דיסקרטיות. פעם הייתי פותח מייד בשיחה עם הנהג, היום אני שותק. יש לי חבר ששינה את שמו במינוי שלו לאובר־איט (אפליקציה להזמנת מנות ממסעדות). יש לו שם ישראלי, והוא ממש פוחד".
עומר נולד בישראל. הוא נסע לצרפת ללמוד ונשאר שם. אשתו ילידת צרפת, ויש להם שני ילדים קטנים שנולדו כאן. "התרגלתי כבר לאנטישמיות המוסווית, העתיקה יותר", הוא אומר. "הקנאה ביהודים המצליחים, העניין של הכסף, זה תמיד היה פה. אני חי עם זה, אבל בשנים האחרונות צומחת בצרפת אנטישמיות שנייה, של אסלאם רדיקלי, ובשבועות האחרונים היא מרימה ראש".
מוגנים מרחוק בזום
"יש את נושא המזוזה, כולם כאן מדברים על זה", חולק איתנו אב משפחה שהגיע לתפילה בבית הכנסת בפריז ביום שישי. לדבריו, קבוצות הוואטסאפ של חברי הקהילות היהודיות בצרפת מלאות בשיחות שכאלה. "האם צריך להעביר את המזוזה ממסגרת הדלת החיצונית פנימה אל תוך הבית, שלא יראו? אנשים דואגים. המון שמועות מסתובבות, האם אפשר להמשיך להשתמש בשירותי מוניות אובר? הרי הנהג יודע בדיוק את מי הוא אוסף. אולי עדיף פשוט לקרוא למונית ברחוב? אחד הרופאים מבית הכנסת אמר לי שהוא שוקל לחזור לייעוצים בזום. עם שם כמו שלו, כל השכונה יודעת שהוא יהודי, והוא מרגיש חשוף".
אמה הלאלי, נשיאת ארגוני הסטודנטים היהודים באירופה, מודאגת: "אחותי לומדת משפטים באוניברסיטה בבריסל, אבל מאז 7 באוקטובר היא חוששת לבוא לקמפוס ולא מגיעה לשיעורים אלא לומדת בבית".
המצב בצרפת לא בהכרח טוב יותר. שר המשפטים, אריק דופון־מורטי, דיווח ביום ראשון שיותר מ־400 בני אדם נעצרו מאז תחילת המלחמה בחשד לפעולות אנטישמיות. 5,300 התרעות נרשמו בפלטפורמה הממשלתית "פארוס", שמתעדת אירועי שטנה, גזענות ואנטישמיות, 300 מתוכן הובילו להחלטות בית משפט, כולל לעונשי מאסר.
המספרים מבהילים. בשלושת השבועות האחרונים בלבד נרשם בצרפת מספר אירועים אנטישמיים דומה לזה שנרשם בשנת 2022 כולה. מה שמדאיג עוד יותר הוא שהתופעה הזאת רק ממשיכה להתגבר, עם קצב של יותר מ־100 עצורים בשבוע.
פריז התעוררה ביום שלישי לתופעה מפחידה נוספת - כ־60 מגיני דוד רוססו על קירות ברחבי העיר, ברובעים ה־14, ה־15 וה־18, וגם בכמה ערים שכנות לבירה הצרפתית, במה שהזכיר לרבים מראות מתקופת השואה. ראש ממשלת צרפת, אליזבת בורן, גינתה את המעשים הקשים הללו בחריפות: ''מי שתוקף אדם בגלל היותו יהודי, תוקף את נשמתה של הרפובליקה'', אמרה בפני חברי האסיפה הלאומית.
בהתחלה ניסו הרשויות לעצור את ההפגנות וסירבו להעניק להן רישיונות בגלל התוכן המסית שנלווה אליהן, אך בית המשפט החליט בסופו של דבר לאשר את קיומן.
בלי שרשרת של מגן דוד
העלייה בתקריות האנטישמיות מורגשת גם במערכת הפוליטית באירופה וגם ברחבי הקמפוסים.
"זה נכון לגבי בלגיה וצרפת, אבל זה גם נכון לגבי הולנד, ספרד ובריטניה", אומרת הלאלי, "ומה שמדאיג עוד יותר זה שהאוניברסיטאות מסרבות לדבר על זה. מבחינתן, מדובר בשמירה על חופש הדיבור".
בינתיים, אנשי ארגון הסטודנטים היהודים באירופה התחילו לאסוף עדויות של סטודנטים כדי להעביר במרוכז את המידע למוסדות הנציבות האירופית. יותר מ־70 תלונות כבר הגיעו אליהם, והמידע ממשיך לזרום.
הלאלי: "סטודנטים ישראלים מקפידים שלא לשוחח ביניהם בעברית. סטודנטים יהודים כבר לא עונדים שרשרות עם מגן דוד".
באוניברסיטת גנט שבבלגיה אימצו גישה קיצונית יותר. הפקולטה שלהם ללימודי קונפליקטים ופיתוח פרסמה הודעה המגנה חד-צדדית את ישראל וטוענת כי "המשטר הוא שאחראי להסלמה באלימות. הצהרות המגנות כעת את האלימות של חמאס מפגינות אותו עיוורון סלקטיבי לאלימות שמפגינה ישראל ולמערכת שייצרה את חמאס".
לצד גילויי האנטישמיות יש בצרפת גם אהדה לישראל. עומר מפריז מספר כי חברים רבים ועמיתים לעבודה שאינם יהודים שלחו לו מסרוני תמיכה וסולידריות. "זה מחמם את הלב, אבל היו גם אחרים, כאלה שנאלצתי לחסום מחשבונות האינסטגרם והטוויטר שלי", מספר עומר.
"אין ספק שהאווירה כאן בפריז מתוחה. יש לי חבר בעבודה ממוצא ערבי, חבר קרוב, איש משכיל, רוחני מאוד. תמיד דיברנו בינינו על הכל, אבל הפעם אני מרגיש שהדברים השתנו. הוא גינה חד-משמעית את ההתקפה של 7 באוקטובר, אבל גם התחיל לדבר איתי על איך ישראל טעתה בזה שחיזקה את חמאס, ואיך ישראל קוצרת לכאורה את מה שזרעה".
העלייה במספרים, כמו גם התחושות של עומר, אמה ורבים אחרים, מדאיגות לא רק את הרשויות בצרפת, אלא לרוחב היבשת וגם מעבר לים. בשבוע שעבר התכנסה בפריז קבוצה גדולה של שליחים מיוחדים משורה של מדינות, האמונים להילחם באנטישמיות, ובהם שליחת ארה"ב המיוחדת לנושא, דבורה ליפשטאט. הכנס נקבע כבר לפני חודשים, אבל מטבע הדברים עסק בעלייה החדה באנטישמיות באירופה, וגם בארה"ב, לאחר ההתקפה הקטלנית של חמאס.
מי שפתחה את הכנס הייתה מנכ"לית אונסק"ו, אודרי אזולאי, אשר מאז מינויה לראשונה לתפקיד לפני כחמש שנים מקדישה מאמצים לא מעטים לקידום המלחמה באנטישמיות, בעיקר בתחום החינוך.
"בעקבות מעשי הטבח ראינו את עלייתו של גל חדש של אנטישמיות, אשר למרבה הצער נושא את כל המאפיינים המיוחדים לתקופתנו", הזהירה אזולאי בדבריה בכנס. "לברבריות של הטרור האסלאמיסטי מתווספים אמצעי הדיסאינפורמציה והביטויים שלוחי הרסן של מסעות שנאה מתוזמרים, הנישאים על גבי דרכי התקשורת החדשות הזמינות לציבור הרחב. מדובר ברעידת אדמה של ממש, הקוראת לבחון מחדש את שיטות המאבק באנטישמיות".
שומרים בבית הספר
ביום שישי בערב שוחחתי עם משפחה יהודית שהגיעה לתפילת השבת בבית כנסת בגדה הימנית של פריז. בני המשפחה הזו הם חברים בקהילה, אבל לא מגיעים לתפילות באופן קבוע. מאז 7 באוקטובר הם באים לבית הכנסת בכל ערב שבת, כדי לחלוק עם חברים ובני משפחה אחרים את הכאב הקולקטיבי על מה שקרה בישראל, וגם את החששות בבית פנימה.
הגברים במשפחה מסירים את הכיפה מהראש ברגע שהם יוצאים ממתחם בית הכנסת, אבל זה בהחלט לא דבר חדש. גם ההוראה שלא להתקהל בחוץ לאחר סיום התפילה מוכרת וידועה להם זה שנים. בסיום הדרשה הפעם הזכיר להם הרב להיזהר משנה-זהירות, אבל מה עוד אפשר לעשות מעבר לאמצעים שנוקטים בפריז מאז הפיגועים שהיו במערכת העיתון "שרלי הבדו" ובמרכול "היפר כשר"?
אב לבת בבית ספר יהודי מספר לנו: "בכל בוקר, כשאני מביא אותה לשם, אני במתח. בחוץ יש שמירה מסודרת, כך שאני לא חושב שהם בסכנה. המשטרה מתייחסת לעניין הזה ברצינות הראויה, אבל זה לא מונע את החששות, אולי להפך. למה ילדה בת 7 צריכה לראות שומרים בכניסה לבית הספר שלה?".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו