כוח ואגנר פינת פולין: שכירי החרב הרוסים מאיימים על מזרח אירופה

חודש וחצי אחרי המסע הדרמטי והעקוב מדם של כוח ואגנר למוסקבה בניסיון להדיח את שר ההגנה שויגו, שכירי החרב אמנם הפסיקו לאיים על היציבות ברוסיה אבל משמשים אותה כעת כדי ליצור זירת חיכוך חדשה מול המערב: גבולות בלארוס עם פולין, ליטא ולטביה.

תזכורת: לאחר שמסע ואגנר נעצר כ־200 ק"מ לפני מוסקבה, התברר כי בפני פריגוז'ין ולוחמיו הסוררים הוצבו שלוש אפשרויות - לעבור תחת פיקוד הצבא הרוסי, לצאת לאפריקה (שבה לוואגנר נוכחות בכמה זירות) או לעבור לבלארוס. הדיקטטור הבלארוסי, אלכסנדר לוקשנקו, שתלוי בפוטין, טוען כי הוא זה שהזמין את פריגוז'ין ואנשיו אל שטח ארצו.

לפי ההערכות, נכון להיום שוהים בבלארוס בין 3,800 ל־4,000 שכירי חרב רוסים, ולטענת לוקשנקו והתקשורת הממלכתית במינסק מטרתם היא "לאמן ולשדרג את הצבא הבלארוסי בזכות הניסיון הקרבי הרב שצברו". אולם ספק גדול אם זה כל הסיפור. פבל מצוקביץ', אנליסט בלארוסי בכיר, תוהה מי מממן את שכירי החרב ואת האימונים שהם מעבירים לצבא הבלארוסי. "שכירי חרב לא עובדים חינם", כתב בסקירה היומית שלו בסוף השבוע, "ואם כבר, הם מקבלים סכומים נאים".

ולר קבלאוסקי, סגן ראש הממשלה הגולה של בלארוס (שפועלת מליטא מאז סירב לוקשנקו להודות בתבוסתו בבחירות 2020), סבור כי אירוח ואגנר בכלל נכפה על לוקשנקו. "ואגנר הוא איום על אוקראינה, על גבולות נאט"ו, על החברה הבלארוסית, ואפילו על לוקשנקו עצמו", הוא אומר ל"ישראל היום". "הנאמנות שלהם היתה, ותמיד תהיה, לרוסיה ולאינטרסים שלה. אדרבה, אחרי אירועי יוני הם יכולים להיות מוכנים לפצות את פוטין על הנזקים התדמיתיים שגרמו לו במסעם. הסכנה הנשקפת מהם גבוהה מאוד לכולם".

הסכנה המדוברת כבר מתחילה לקרום עור וגידים, ולא מן הנמנע שלאחר המרד התגבשה בציר מוסקבה־מינסק תוכנית ליצירה של זירת עימות חדשה: גבולות בלארוס עם לטביה, ליטא ובעיקר פולין. אמש טען משרד החוץ הפולני כי אנשי ואגנר ניסו לחדור לשטח המדינה. לפני כשבוע התריעה ממשלת פולין כי כ־100 לוחמי ואגנר נשלחו למסדרון סובלקי - אזור המחבר את בלארוס עם מובלעת קלינינגרד הרוסית לחוף הים הבלטי - במטרה לסייע להברחת מהגרי עבודה לתוך פולין. המסדרון, שמשמש גם גבול יבשתי בין ליטא לפולין, הוא גם נקודת תורפה של נאט"ו, שלפחות בעבר כיבושו בידי רוסיה היה מנתק יבשתית את שלוש המדינות הבלטיות משאר החברות בנאט"ו. ואילו ב־1 באוגוסט חדרו שני מסוקים בלארוסיים לעומק 3 ק"מ בתוך שמי פולין במסגרת "טיסת אבטחה" לביקור לוקשנקו באזור הגבול. כל אלה באים לאחר שביוני העבירה רוסיה לשטח בלארוס נשק גרעיני טקטי.

"מטרת ואגנר בבלארוס היא לערער את הגבול המזרחי של נאט"ו", אמר ביום חמישי ראש ממשלת פולין מתאוש מורבייצקי. "עלינו להיות מוכנים לכך שמספר הפרובוקציות ילך ויגדל". מאז הופיעו אנשי ואגנר בבלארוס פרסה פולין עוד 1,000 חיילים בגבולה המזרחי והעמידה מסוקים בכוננות באזור.

נכון להיום, אין סימנים לכך שאנשי ואגנר מתכוונים לפלוש לפולין או לכבוש את מסדרון סובלקי: אין להם די כוחות, ולא פחות חשוב מכך - אין להם נשק כבד הדרוש למבצע כזה. אבל לדברי קבלאוסקי אין גם צורך בכך. "באמצעות פרובוקציות קטנות על הגבול הם יכולים לערער את המצב באיחוד האירופי ובמדינות נאט"ו ולהשפיע על התהליכים הפוליטיים".

מה מטרות הערעור? לפי ההערכות המטרה המיידית יכולה להיות אתגור נאט"ו וביזור הקשב שלה לעוד זירה, מה שיאלץ אותה להקטין את הסיוע לאוקראינה. מטרה מקבילה יכולה להיות בגדר לוחמה פסיכולוגית - למשל, הגברת העייפות מהמלחמה באירופה בפרט ובמערב בכלל. ואילו בעתיד, לכשיתקיים משא ומתן להפסקת האש בין אוקראינה והמערב מחד לבין רוסיה מאידך, המתח בגבול בלארוס־פולין יכול להיות קלף בידי רוסיה לשיפור עמדותיה בניסיון למצוא "פתרון כולל" למשברים שיצרה.

בינתיים, בממשלה הגולה של בלארוס מדגישים בכל פורום בינלאומי את הסכנה הגוברת משטח בלארוס ומוטרדים ממצבם של אזרחי מדינתם, שנלקחו בני ערובה של תוכניות הקרמלין ושל משחקי ההישרדות של הדיקטטור לוקשנקו ומשטרו. "המתרחש בבלארוס משפיע על הביטחון של כולם, אולם חשוב לנו להשמיע את קול הבלארוסים", מבהיר קבלאוסקי. "מסך הברזל החדש שיורד צריך לעבור בגבול המזרחי של בלארוס ולא לקטוע אותה מאירופה, שאליה אנחנו שייכים. איננו רוצים להיות, ולא נהיה, ביחסים שרוסיה כופה עלינו".