"אין סטטוס שעבורו נוותר אפילו על כפר עם זקן אחד אחרון", כך אמר לפני זמן קצר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בהתייחסו לאפשרות שלקייב תוצע חברות בנאט"ו בתמורה לוויתורים טריטוריאליים לרוסיה.
במסיבת עיתונאים מסכמת לאחר פסגת נאט"ו בליטא, נשאל זלנסקי האם ייתכן שהברית לא העניקה לארצו הזמנה או לו"ז להזמנה עתידית בגלל הכוונה להשתמש במועמדות כקלף מיקוח. על פי ההערכות באוקראינה, ארה"ב וגרמניה הן שעמדו מאחורי ההימנעות מהענקת הלו"ז.
"אני משוכנע שלא תהיה בגידה מצד ביידן ושולץ, אבל עליי להבהיר שלעולם לא נוותר על שטח כלשהו בתמורה לכל מעמד שהוא ולא נסכים להקפאת הסכסוך. זה לא יקרה, והשותפים שלנו יודעים זאת היטב".
אחרי האכזבה אתמול מאי קבלת לו"ז ברור להזמנה אל שורות נאט"ו, היום חיכה לאוקראינה יום מוצלח הרבה יותר. הסיבה: מדינות ה-G7 התחייבו לדאוג לביטחון אוקראינה לטווח ארוך ולהגיב באופן מיידי על תקיפה נוספת מצד רוסיה אם תחזור על עצמה בעתיד.
"אנו מאשרים את שאיפתנו להבטיח את מימושה של המטרה האסטרטגית – קיומה של אוקראינה חופשית, עצמאית, דמוקרטית וריבונית בגבולות בינלאומיים מוכרים, המסוגלת להגן על עצמה ולמנוע תוקפנות בעתיד", כתבו מנהיגי שבע המעצמות המערביות הגדולות.
המסמך מפרט שלושה מנגנונים למימוש ההתחייבות: בניית צבא אוקראינה חזק על ידי אספקת אמצעי לחימה מתקדמים (בדגש על ארטילריה, שיריון, טילים לטווח ארוך ומערכות הגנה אווירית), פיתוח התעשייה הביטחונית האוקראינית ושיתוף פעולה בתחום המודיעין והסייבר; חיזוק כלכלת אוקראינה וביטחונה האנרגטי; וסיוע טכני ופיננסי נרחב בשיקום אוקראינה. בה בעת, קייב נדרשת להמשיך ברפורמות שנועדו להילחם בשחיתות ולהתמיד במסלול הדמוקרטיזציה, שלטון החוק ושמירה על זכויות אדם.
ראשי ה-G7 אף התחייבו להתמיד במאמצים כל עוד אוקראינה נמצאת "בדרך לחברות בנאט"ו" – רמז לשאיפת קייב לא לקבל ערבויות כחלופה לחברות בברית אלא כאמצעי זמני. עם זאת, המסמך אינו מפרט מהו המנגנון שיחשק את הממשלות העתידיות במדינות החותמות על הקצאת המשאבים העצומים הנגזרים מהתוכנית. אחד החששות הבולטים באוקראינה הוא מבחירתו של דונלד טראמפ בבחירות הבאות בארה"ב לנוכח יחסיו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ואמירותיו מאז תחילת המלחמה שהדהדו אינטרסים ונרטיבים רוסיים.
"ההצהרה היא ניצחון חשוב עבור אוקראינה בדרך לנאט"ו", כתב בתגובה ראש מטה זלנסקי, אנדריי ירמאק. "היא לוקחת בחשבון הן את הצרכים שלנו והן את היכולות של בעלות הברית".
ברוסיה, מנגד, הגיבו בזעם. "ערבויות הביטחון לאוקראינה הן איום על ביטחון רוסיה, והדבר כרוך בהשלכות שליליות למדי", אמר בתגובה לפרסום ההצהרה דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב. "בהחלטה הזו הופכות חותמות ההצהרה את אירופה למסוכנת הרבה יותר למשך שנים", הוסיף דובר המשטר, שתקף את המדינה השכנה במה שהפך למדינה ההרסנית ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה.
בשולי הפסגה, קיימו ראשי השביעייה פגישות אישיות עם זלנסקי. "עשיתם עבודה ענקית, ועוד הרבה לפניכם", אמר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לעמיתו האוקראיני בראשית פגישתם. "אנחנו נוודא שתקבלו את כל שתצטרכו. ואני מחכה ליום שבו ניפגש כדי לחגוג את הצטרפותכם הרשמית לנאט"ו".
זלנסקי אמר בהתייחסו לכך: "אני סבור שנגיע לנאט"ו כאשר המצב הביטחוני יתייצב. כלומר, ברגע שהמלחמה תיגמר, אוקראינה תוזמן לנאט"ו ואנחנו נהיה בנאט"ו. לא שמעתי שום דבר אחר מראשי הברית". כאשר נשאל איך הדברים מתיישבים עם ביקורתו על אי הענקת הלו"ז להצטרפות – מהלך שהגדיר "אבסורדי" – השיב: "אני לא יודע אם בני שיחי כנים איתי ואם כולם אומרים אמת, אבל אנחנו חייבים לחיות עם אמונה בבעלי הברית שלנו".
השניים דנו באספקת טילי ATACMS האמריקנים לאוקראינה - אמצעי לחימה שקייב מבקשת זה חודשים ארוכים על מנת לפגוע בעומק השטחים הכבושים בידי רוסיה. בתום הפגישה, אמר זלנסקי כי לפי שעה לא התקבלה החלטה בנושא. לאחרונה דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל" כי בבית הלבן נוטים לאשר את האספקה.
מוקדם יותר סוכם כי כבר בחודש הבא תחל הכשרתם של הטייסים האוקראינים על מטוסי F-16. הם יוכשרו ב-11 מדינות אירופה, אך לפי שר החוץ של אוקראינה, אספקת המטוסים לא צפויה לפני מארס 2024.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו