"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דיווחים: בכיר צ'צ'ני "חוסל או לפחות נפצע" באוקראינה

אדם דלימחנוב, יד ימינו של שליט צ'צ'ניה ונאמנו של פוטין רמזאן קדירוב, היה בשיירה שהופצצה ליד מריופול • דיווחים סותרים על מצבו: באוקראינה נטען שנהרג, ברוסיה טענו כי רק נפצע • קדירוב טוען: הוא חי • מוקדם יותר ביקש עזרה מהמודיעין האוקראיני כדי לאתר את "אחיו היקר שלא עונה להודעות"

,עודכן
0השמעה
מושל בלגורוד גלדקוב (מימין) ודלימחנוב, אתמול. צילום: רויטרס

תקרית דרמטית בדרום אוקראינה: אדם דלימחנוב, יד ימינו של שליט רפובליקת צ'צ'ניה רמזאן קדירוב ומחוקק בפרלמנט הרוסי, נפצע על פי כמה דיווחים בפעולת התנקשות של כוחות אוקראיניים. לפי דיווחים אחרים – נהרג. עם זאת, שעות אחרי הדיווחים, טען קדירוב שדלימחנוב דווקא חי.

התקרית התרחשה הבוקר בעיר פרימורסק שעל חוף ים אזוב. לפי העיתונאי האוקראיני קירילו סזונוב, המודיעין האוקראיני חיפש מטרות צבאיות כמו התקבצויות של משוריינים או חיילים רוסים, אך זיהה שיירה של ג'יפים – וכיוון שתי יחידות מיוחדות להפגיז את המקום. לדברי סזונוב, בתקיפה נהרגו דלימחנוב ועד 200 מאנשיו, ולאחר התקרית הוזנקו למקום 12 מסוקים כדי לפנות פצועים.

דלימחנוב (משמאל) וקדירוב,צילום: רשתות חברתיות

ברוסיה עצמה התפתח כאוס תקשורתי בעקבות האירוע. לאחר שעות של שתיקה אישרה דוברות הפרלמנט הרוסי כי דלימחנוב נפצע. עם זאת, לא בטוח שהמידע הזה נכון – או הגיע לשליט צ'צ'ניה עצמו, שמסר בחשבונותיו ברשתות החברתיות כי "אחיו היקר" אינו יוצר קשר.

ההודעה של קדירוב בערוץ הטלגרם שלו. "מבקש מידע מהמודיעין האוקראיני",צילום: ערוץ הטלגרם של קדירוב

הדברים הגיעו כדי פארסה ממש כאשר קדירוב, שכינה את האוקראינים אנשי השטן והבטיח להשתלט על המדינה עם כוחותיו הצ'צ'נים אם רק יתנו לו, ביקש היום מהמודיעין האוקראיני מידע היכן לחפשו את דלימחנוב תמורת פרס כספי נאה. אחד מבכירי אנשיו של קדירוב מסר לפני שעה קלה כי קיבל פקודה לעזוב את העמדות בדונבאס ולנסוע לאתר את דלימחנוב בכל מחיר – אף ששעות בודדות לפני כן טען כי "דלימחנוב חי ונמצא בצ'צ'ניה".

רפובליקת צ'צ'ניה היא חלק מהפדרציה הרוסית, אולם הלכה למעשה מתנהלת כיחידה אוטונומית, אף שהיא נמצאת בצמרת האזורים העניים ומקבלת סיוע פדרלי עצום. הסיבה לכך היא שצ'צ'ניה היא מפתח להחזקה הקווקז בתוך רוסיה ונאמנותו של קדירוב קריטית להשגת המטרה הזו. בתמורה לנאמנותו, מקבל שלטונו ויתורים מפליגים בכל הנוגע לכפיפות למוסקבה, כאשר לקדירוב יש למעשה צבא משלו והחוק הרוסי תקף רק באופן חלקי מאוד בשטח צ'צ'ניה.

דלימחנוב הוא אחד משני האנשים הקרובים ביותר לקדירוב והנציג שלו במוסקבה. רק אתמול הוא הופיע במחוז בלגורוד, שאליו פלשו בשבועות האחרונים כמה פעמים יחידות רוסיות, התומכות באוקראינה, והבטיח לשמור על הביטחון באמצעות רג'ימנט "אחמט" הצ'צ'ני. בפגישה עם מושל המחוז הבטיח דלימחנוב גם להיכנס לשטח אוקראינה ולהגן על העם האוקראיני "מפני ממשיכי השטן והלהט"ב", כפי שכינה את ממשלת זלנסקי.

במהלך הפלישה הרוסית נודעו הכוחות הצ'צ'נים בעיקר בזכות סרטוני טיקטוק, שבהם נלחמו באויבים בלתי נראים, ובדיווחים על כך ששימשו כיחידות מחסום מאחורי הכוחות של הצבא הרוסי וירו באלה שנסוגו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר