צ'כיה: רמטכ"ל בדרך לארמון הנשיאות

בבחירות במדינה יתחרו ראש בראש רה"מ לשעבר, אנגריי באביש, שזוכה מחשד לשחיתות ופטר פאוול, מפקד הצבא נטול הכריזמה • באביש חטף ביקורת ציבורית נוקבת לאחר שהתנכר לברית נאט"ו ונתפס כמי שמסויג בתמיכתו באוקראינה

מפקד צבא צ'כיה לשעבר, פטר פאוול, צילום: אי.פי.איי

1406 קילומטרים מפרידים בין פראג וקייב, אך הדי המלחמה באוקראינה נשמעים היטב במערכת הבחירות לנשיאות צ'כיה, שתגיע לסיומה בסוף השבוע הקרוב. שני מועמדים הגיעו לסיבוב ההצבעה השני והמכריע:

אנדריי באביש, 68, ראש ממשלה לשעבר, איש עסקים, מיליארדר, מקים ומנהיג מפלגת הימין-מרכז הפופוליסטית "אנו 2011" (בעברית - כן 2011, שנת ייסודה של המפלגה), שנועדה רשמית להיאבק בשחיתות ו"בשאר החוליים של המערכת הפוליטית" בצ'כיה. באביש, שתקופת כהונתו כראש ממשלה הייתה מלווה בהאשמות בשחיתות ובהפגנות המוניות, נחשב לבן בריתו של הנשיא היוצא, מילוש זמאן, שסירב להניף על ארמונו את דגל האיחוד האירופי בגלל ביקורתו הרבה על גוף זה. באביש לא היסס לגרש מצ'כיה עשרות דיפלומטים ומרגלים רוסיים כתגובה למעורבות מוסקבה בפיצוץ שני מחסני תחמושת, שזעזעו את צ'כיה ב-2014. בין פרשיות השחיתות שיוחסו לו הייתה טענות להונאה וקידום אינטרסים עסקיים בכספים שהועברו לצ'כיה מהאיחוד האירופי. בתחילת החודש זוכה באביש מכל אשמה בפרשה זו.

פטר פאוול, 61, הרמטכ"ל לשעבר של צבא צ'כיה ויו"ר לשעבר של הוועדה הצבאית של נאט"ו - גוף ייעוץ צבאי בכיר של הברית הצבאית הטראנס-אטלנטית. פאוול, שהיה בעברו צנחן וחבר המפלגה הקומוניסטית תחת המשטר הקומוניסטי הצ'כי החל בקריירה הפוליטית שלו בעיצומה של מגפת הקורונה, כשהקים ארגון בשם "חזקים יותר יחדיו" במטרה לסייע לגייס תרומות למערכת הבריאות הצ'כית ולהכין את צ'כיה להתמודד עם משברים לאומיים עתידיים. פאוול, שהביע חרטה פומבית על חברותו בשנות ה-80 במפלגה הקומוניסטית, מתמודד כמועמד עצמאי, אך הוא נתמך רשמית בידי קואליציה של מפלגות מרכז שמרניות-ליברליות.

למרות שערב הסיבוב הראשון לבחירות לנשיאות נראו סיכוייו של באביש להיכנס לארמון הנשיאות במקומו של זמאן כטובים ביותר וכמעט מובטחים, גם זיכויו במשפט ההונאה לא עמד לזכותו בקלפיות. "הסוס השחור" של הבחירות, איש הצבא פאוול עקף אותו והגיע ראשון מבין שמונה מתמודדים, כשהוא נהנה מיתרון קל על פני רה"מ לשעבר - 35,4% הצביעו עבורו, 34,99% עבור באביש. סקרי דעת קהל שנערכו השבוע צופים ניצחון ברור לפאוול, למרות אישיותו חסרת הכריזמה. אם אכן יזכה פאוול בבחירות לנשיאות הוא יהיה איש הצבא השלישי שעומד בראש מדינה אירופית דמוקרטית אחרי שרל דה-גול בצרפת ופראניו טוג'מן בקרואטיה. עם זאת, בצ'כיה כבר היה נשיא איש צבא, תחת המשטר הקומוניסטי: לודוויק סוובודה, שנלחם בשתי מלחמות העולם ונחשב לגיבור לאומי, כיהן כנשיא בין 1968-1975.

ראש ממשלת צ'כיה לשעבר אנדריי באביש, צילום: רויטרס

שתי תפיסות עולם מנוגדות מתעמתות זו בזו בבחירות לנשיאות של המדינה המרכז אירופית, שהייתה בעבר גרורה של בריה"מ ושילמה מחיר כבד על ניסיונה להתנתק ממוסקבה ב"אביב של פראג" ב-1968: פאוול מציג מחויבות מוחלטת לתמיכה הצבאית המערבית באוקראינה. מנגד, כרזות הקמפיין של באביש קובעות: "לא אגרור את צ'כיה למלחמה, אני דיפלומט לא חייל". הפער בין שני המועמדים בא לידי ביטוי בעימות הטלווזיוני ביניהם, שנערך ביום ראשון, אליו באביש הגיע בעל כורחו. כשנשאלט שני המועמדים, אם יסכימו לשלוח כוחות צבא צ'כיים להגן על פולין והמדינות הבלטיות - חברות נאט"ו, כצ'כיה - במידה שיותקפו ע"י רוסיה, ענה פאוול מפורשות: "כחברים בברית הזו אנחנו לא יכולים רק להרוויח ממסגרת הביטחון הקולקטיבי שהוא מעניק, אלא גם לתת משהו. אנחנו מחוייבים להשתתף בהגנה קולקטיבית אם חברה אחרת של הברית מותקפת". באביש, מצדו, ענה: "באופן מוחלט לא. אני רוצה שלום, לא מלחמה. לא אשלח את ילדינו למלחמה. העיקר זה למנוע מלחמה".

דבריו של באביש, העומדים בסתירה מוחלטת לסעיף 5 באמנת נאט"ו המדבר על מחוייבות לעמוד לצדה של חברה בברית שמותקפת, עוררו זעם רב בצ'כיה, בפולין ובמדינות הבלטיות. עד כדי כך, שלמחרת העימות נאלץ באביש לחזור בו מדבריו, ולטעון שלא הובן. "תארו לעצמכם איזו שערוריה הייתה נגרמת לו באביש היה אומר זאת כנשיא, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו כאוס כזה", מיהר לצייץ פאוול. בין הברירה שלום או מלחמה, הטינה הישנה של הצ'כים כלפי הכובשים הרוסיים נראית משפיעה יותר על כוונות הבוחרים.

פטר פאוול ביקר בישראל במסגרת תפקידו בנאט"ו ב-2017 והיה אורחו של סגן הרמטכ"ל דאז, יאיר גולן. אין מידע על דעותיו בנוגע לישראל, אך גורמים בירושלים אינם צופים שינוי גדול ביחסה הידידותי של פראג למדינת היהודים. ספק אם נשיא צ'כיה הבא יהיה מחוייב לישראל כפי שהיה הנשיא היוצא, זמאן. זה ניסה בימי כהונתו האחרונים לממש את הבטחתו להעביר את שגרירות ארצו לירושלים. אך, הדבר לא יעלה בידו, שכן פראג אינה מעוניינת להעמיד עליה כעת את האיחוד האירופי. המלחמה באוקראינה קודמת לכל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר