אתמול (רביעי) בבוקר יצא המרצע מהשק, וכשבוע אחרי שדובר הקרמלין הבטיח שלא יהיה שום גיוס, נשא נשיא רוסיה נאום לאומה - והכריז על גיוס חלקי. שר ההגנה סרגיי שויגו אמר שיגויסו כ־300 אלף אנשי מילואים בעלי מקצועות צבאיים רלוונטיים, בדגש על בעלי ניסיון קרבי. עם זאת, צו הגיוס מנוסח כך שאפשר יהיה להרחיב את ההיקף.
שלוש סיבות למהלך
בדבר אחד אפשר להיות בטוח: אלמלא צורך אקוטי בכוח אדם, פוטין לא היה מעז ללכת על גיוס. מדוע? משלוש סיבות עיקריות: האחת - המלחמה היתה עד כה משהו מרוחק עבור רוב־רובם של תושבי רוסיה. השנייה נוגעת בעצם החוזה שיש בין אזרחי רוסיה לבין המשטר הפוטיניסטי. לפי האמנה הזו, המשטר מספק להם תמונת ניצחון מתמדת ותחושת גדלות - ואילו הם נמנעים מלהתערב בפוליטיקה. והסיבה השלישית - הניסיון ההיסטורי: לשליטי רוסיה יש ניסיון רע מאוד עם גיוס. כאשר הוכרז כזה בפברואר 1917, הגברים החמושים והממורמרים בפטרוגרד העדיפו להפיל את הצאר במקום להישלח בשמו להיהרג בחזית.
מעבר לכל אלה, צריך לשאול מה תהיה השפעת הגיוס. נגיד שרוסיה אכן תצליח להעלות על מדים 300 אלף חיילים, באמצעות מה יילחמו? כבר לפני חודשים אחדים החלה רוסיה להוציא טנקים בני 70 משימור. על ציוד אלמנטרי לחיילים כבר לא מדברים. ואם לא די באלה, נדרשים אימוני חי"ר משמעותיים שאורכים לפחות חודשיים. במילים אחרות, לעשרות אלפי המגויסים יש פרספקטיבה די ברורה: הם עלולים פשוט להפוך לבשר תותחים, בדיוק כפי שקרה לעשרות אלפים שכבר מצאו את מותם בפלישה.
מה המשמעות של כל זה? שר ההגנה שויגו רמז בדבריו שהגיוס נדרש כדי להגן על השטחים שרוסיה (עדיין) מחזיקה, ולכן סביר שהיא עוברת למגננה, ואילו הגיוס מלמד על כמה היא חלשה כעת. אם אכן תתפתח מחאה רצינית סביב הגיוס - עוד נראה; ובינתיים אפשר להגיד שפוטין עשה צעד קטן לבלימת אוקראינה, וצעד גדול לערעור משטרו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו