"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
כיצד פוטין יגיב?

רשמית: נאט"ו הזמינה את שבדיה ופינלנד להצטרף לברית

ביטול הווטו הטורקי פתח את הדרך לאפשרות הצטרפותן של שתי המדינות • ראש ממשלת שבדיה: "יום היסטורי עבורנו, יחזיר לעם את הביטחון"

,עודכן
0השמעה
מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, עם מכתבי המועמדות של שבדיה ופינלנד, צילום: נאט"ו

עכשיו זה רשמי:נאט"ו הזמינה היום (חמישי) את פינלנד ושבדיה להצטרף לברית. לאחר ביטול הווטו הטורקי בעקבות הישיבה המרובעת אתמול במדריד, חברי ברית ההגנה הזמינו באופן פורמלי את שתי המדינות הנורדיות להיות חלק מהארגון.

"בתור בעלות ברית של נאט"ו, פינלנד ושבדיה מתחייבות לתמוך באופן מלא בטורקיה בעניין האיומים על הביטחון הלאומי שלה", אמר מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג.

"זה כולל תיקון נוסף של החקיקה המקומית שלהם, לחימה נגד פעילות ה-P.K.K, שינוי החקיקה וכניסה להסכם עם טורקיה על הסגרה", הוסיף לגבי חברי המחתרת הכורדית שנמצאים בשתי המדינות, נקודת המחלוקת העיקרית עם אנקרה.

ר"מ שבדיה אנדרסון, נשיא רוסיה פוטין ור"מ פינלנד מרין. יהיו לכך השלכות?,צילום: רויטרס, אי.אף.פי

להמשך התהליך נדרשת הסכמה של 30 חברי הברית, במהלך אשר צפוי להימשך מספר חודשים.

המבוי הסתום נפתר שלשום, שעות לאחר פתיחת הפסגה בבירה הספרדית, בעקבות פגישה מרובעת שכללה את המזכ"ל סטולטנברג, נשיא פינלנד סאולי ניניסטה, ראש ממשלת שבדיה מגדלנה אנדרסון ונשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן - שצפוי לפגוש בהמשך היום את ג'ו ביידן בשולי הוועידה.

"היום הוא יום היסטורי עבור שבדיה. כשנהפוך לחברה בנאט"ו, זה יגביר את הביטחון לשבדים, אבל יותר מזה - זה יגביר את הביטחון לכל מדינות נאט"ו", ציינה אנדרסון עם קבלת דבר ההזמנה הפורמלית.

כזכור, מהלך ההרחבה של ארגון האמנה הצפון-אטלנטית (נאט"ו) בא כתגובה ישירה של הפלישה הרוסית באוקראינה ב-24 בפברואר. בקרמלין כבר הודיעו כי צירופן של מדינות אשר נחשבו לניטרליות, תגרור תגובה קשה מצידה של מוסקבה.

סטולטנברג הודיע בשני כי המדינות החברות בברית ההגנה יחזקו חלק מהחטיבות בארגון. "נשפר את יחידות הקרב שלנו בחלק המזרחי של הברית עד לרמות החטיבה. נהפוך את כוח התגובה של נאט"ו ונגדיל את מספר הכוחות המוכנים ליותר מ-300 אלף", בהשוואה ל-40 אלף הקיימים בהווה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר