אמנם עדיין אין מידע מוחלט על עמידותם של החיסונים מול וריאנט האומיקרון, אך מחקר ראשון שנעשה על הזן החדש מחוץ למעבדה כבר מראה כי לפחות קבוצה אחת עשויה להיות בסיכון מוגבר: מחלימים מקורונה.
המחקר נעשה על-ידי חוקרים במכון הלאומי של דרום אפריקה למחלות מידבקות בשבועות האחרונים, והמסקנה שלהם היא שיש לנקוט צעדים "בהולים" בהיערכות לקראת התפשטות הווריאנט - גם אם בסוף יתברר כי הוא אינו מסוכן כפי שעולה במחקרים.
"הצטברות הראיות מלמדת על סיכון משמעותי וממושך להידבק מחדש, שתואם את תזמון עלייתו של הווריאנט בדרום אפריקה, וזה מצביע כביכול על כך שיתרון ההדבקה שלו נובע - לפחות חלקית - מיכולת גוברת להדביק אנשים שנדבקו בעבר בנגיף", הם כתבו והדגישו כי "יכולתו של הזן לחמוק מחסינות שנובעת מהדבקה חוזרת בעלת השלכות חשובות לבריאות הציבור באופן גלובלי".
בדרום אפריקה רק כ-25% מהתושבים קיבלו את שתי המנות של החיסון (או במקרה של החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון את המנה הבודדת הדרושה), אך למרות זאת האוכלוסייה בעלת חסינות גבוהה לנגיף (לפחות עד הגעת האומיקרון) בגלל ארבעת הגלים הגדולים של הקורונה שהכו במדינה.
הממצאים מראים שהווריאנט החדש עשוי להוביל לגל הדבקות גדול גם בקרב אוכלוסיות עם אחוז נוגדנים גדול, אף שהמחקר הזה בעיקר מבשר בשורות רעות למחלימים (כלומר כאלו עם נוגדנים שאינם מחיסון).
"יש שאלות בהולות שנותרו בלתי פתורות בכל הנוגע ליכולתו של הזן להתגבר על חסינות שמספק חיסון", הזהירו החוקרים.
הממצאים, שכאמור טעונים ביקורת עמיתים ואינם מהווים הוכחה חד משמעית, מתבססים על ניתוח של 2.8 מיליון מקרי הדבקה במדינה מאז 2020. הסיכון להדבקה חוזרת בגלים הקודמים היה נמוך לעומת ההדבקה החוזרת בגל הנוכחי, כך מצאו החוקרים. למעשה, הסיכון להדבקה חוזרת בגל הנוכחי של האומיקרון היא פי 2.4 לעומת אותם גלים, מה שעשוי להצביע על יכולתו להדביק באופן משמעותי ביותר, אף שכאמור מדובר בניתוח סטטיסטי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו