מומחי מזג אוויר: "מה שעובר על אירופה חריג בקנה מידה היסטורי"

לאחר שגרמניה ומדינות נוספות באירופה עדיין מתמודדות עם אסון השיטפון שפקד את אזור מערב אירופה, וכבר גבה יותר מ-180 הרוגים, פנינו למומחים כדי להבין האם מדובר באירוע נקודתי, או שלמעשה מדובר בעדות דרמטית נוספת למשבר האקלים של כדור הארץ.

הפרופסור דני רוזנפלד, מומחה לאקלים מהאוניברסיטה העברית, אומר כי צבר האירועים שאנו רואים השנה מבטא בעוצמה שלו את העובדה שההתחממות של כדור הארץ משנה את העולם ומתורגמת לאירועים אקלימיים חריגים וקשים יותר. "ראשית, מה שקרה במערב אירופה זה אוויר חם שהגיע בעונה החמה מהאוקיינוס האטלנטי. בגלל הלחות שבאוויר יש בפוטנציאל רב לשמקעים, ולכן ברגע שמגיע אירוע אוויר חם מתחוללים שיטפונות ענק כאלו. מדובר באירוע חריג, כשאירוע דומה התרחש לפני 60 שנה".

השיטפונות באירופה הם חלק ממשבר גדול

"אם האירוע הזה היה המקרה החריג היחידי השנה, אפשר היה להגיד שזה פשוט נתון סטטיסטי, כלומר פעם ב-60 שנה יש אירוע כזה באירופה, אבל כשיש לך שנה עם אירועי חום חריגים מאוד בצפון ארה"ב, ברוסיה, כשיש לך המסה נרחבת של שכבת הקרח באוקיינוס הקרח הצפוני, אז כבר לא מדובר בסטטיסטיקה אלא במציאות חדשה", מסביר פרופ' רוזנפלד שמייד הדגיש כי "יש כבר הסכמה נרחבת שהתחממות כדור הארץ מקצינה את אירועי מזג אוויר, ואנחנו עכשיו רואים, למרבה הצער, את התוצאות של ההתחממות הזו. גם בישראל ראינו בשני החורפים האחרונים תופעות אקלימיות קיצוניות יותר ושיטפונות נרחבים יותר, גם כן בגלל שאוויר חם שהגיע מהים גרם לעומסי גשם. זו כבר תופעה שנמצאת מול העיניים שלנו והיא לא הולכת לצערי לשום מקום".

כבר לא מדובר בפנטזיה של חוקרים - שינוי האקלים כבר פה ובגדול

פרופ' שלומית פז, מומחית לאקלים מאוניברסיטת חיפה, אומרת שמה שעובר על אירופה חריג בקנה מידה היסטורי וכי בלי התעוררות עולמית - האנושות תחווה עוד ועוד אירועים אקלימיים קיצוניים בתכיפות גדולה יותר. "האירוע בגרמניה ובאירופה הוא חריג בכל קנה מידה ויש האומרים שלא נראה כמותו כבר מילניום, כלומר הוא אירוע של פעם באלף שנה. למעשה מול כמויות כה גדולות של מים אף מדינה, אפילו לא מדינה מסודרת כמו גרמניה, לא יכולה להתמודד. מה שמבהיל זה שמדובר ברצף עולמי של אירועים בכל העולם, כולל גלי חום. מדובר באירועים שאנחנו מתריעים עליהם 20 שנים והם כאן ועכשיו. מדובר באירועים משבשי חיים, שפוגעים בתשתיות והכי חמור גורמים לפגיעה בנפש".

פרופ' פז מדגישה כי לאחר שאירועים שכאלה גורמים לנזקים כה גדולים "לא ניתן להתעלם מהם יותר, ועל הממשלות בעולם להתעורר ולפעול בשני מישורים מול המתרחש. המישור הראשון הוא הכנה - צריך להתכונן לאירועים כאלו ברצינות ולהכין את התשתיות עד כמה שניתן. המישור השני הוא להתחיל להקטין את הפליטות של גזי החממה. אנחנו רואים כאן את משבר האקלים בכל עוצמתו והוא ילך ויגבר אם האנושות לא תעצור עכשיו".

האם עברנו את נקודת האל חזור והנזק בלתי הפיך?

קשה לדעת את זה, אבל ברור שהרצף והקצב של האירועים מחייב שהעולם יתעורר. האירועים יהיו יותר עוצמתיים, יותר תכופים ויותר מסוכנים, ולכן אי אפשר לשבת יותר בחיבוק ידיים וחייבים לפעול.

ביחס למזרח התיכון, מסבירה פרופ' פז כי הוא אזור רגיש מאוד שצפוי לחוות באופן קשה את התחממות כדור הארץ. "ביחס לאזור שלנו צריף לדעת שאגן הים התיכון רגיש מאוד ביחס לשאר כדור הארץ ושהוא מתחמם ב-20 אחוז יותר מהר משאר העולם. המשמעות היא גלי חום כבדים יותר, ארוכים יותר ותכופים יותר בקיץ. בחורף יהיו הפסקות גדולות בין אירועי גשם שיהפכו לקיצוניים בהרבה. לכן גם כאן במרחב שלנו צריך להיערך כבר כיום לנזקים ולגלי החום. גם לגלי חום אפשר, עד לרמה מסוימת, להיערך וצריך לעשות זאת".