הגורם שקידם את השיחה בין ארדואן להרצוג: אבו מאזן

יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן היה הגורם שהוביל את נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן לקיים אתמול (שני) את השיחה עם מקבילו הישראלי יצחק (בוז'י) הרצוג. כך נודע לראשונה ל"ישראל היום". מנגד, מעבר לשיחה הזו, אין כרגע שום התפתחות ביחסים בין הצדדים.

בשבת האחרונה הגיע יו"ר הרשות הפלשתינית לפגישה עם ארדואן, במהלך ביקור שנמשך שלושה ימים. במסגרת המשלחת הפלשתינית נכחו, בין השאר, שר החוץ ריאד אל־מאלכי, השר לנושאים אזרחיים חוסיין א־שייח' וראש המודיעין הכללי מאג'ד פרג'. מנגד, מן הצד הטורקי השתתפו בפגישות שר החוץ מבלוט צ'בושאולו, ראש סוכנות הביון הלאומית (MİT) הקאן פידאן וראש מערך התקשורת הלאומי פאהרטטין אלטון.

כלפי חוץ, ארדואן הצהיר: "השלום באזורנו בלתי אפשרי כל עוד הכיבוש הישראלי יימשך", ואבו מאזן טען: "התוקפנות הישראלית בירושלים ועקירת האזרחים נמשכות", אולם מאחורי הקלעים - אבו מאזן פעל להתחממות היחסים בין טורקיה לבין ישראל.

סביר להניח כי מטרת העל של אבו מאזן היא להרחיק ככל הניתן את ארדואן ממקורביו, ארגון הטרור חמאס. "הסכסוך הישראלי־פלשתיני תפס מאז ומתמד מקום מרכזי ביחסים בין ירושלים לבין אנקרה", אומרת ל"ישראל היום" קארל ולנסי, פרשנית פוליטית באתר T24 ובעיתון היהודי "שלום".

"עם זאת, בעשור האחרון במיוחד, הסוגיה תפסה מקום מרכזי בפוליטיקה הפנימית בטורקיה - והיא מהווה פוטנציאל להשגת קולות רבים בבחירות. אפילו הפוטנציאל של שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום האנרגיה לא עובר את ה'חומה' הזו".

עם זאת ולמרות השיחה בין הנשיאים, משרד החוץ הטורקי פרסם הודעת גינוי להריסת בתים בכפר חומסה אל-פוקא שבבקעת הירדן: "70 אנשים, ובהם 35 ילדים נותרו ללא קורת גג", טענו באנקרה. זו דוגמא נוספת, בלתי מתקבלת על הדעת לבריונות הישראלית ולהפרת החוק הבינלאומי".

עוד מסרו בהודעת הגינוי: "אנחנו מגנים את הפעולות הבלתי-אנושיות הישראליות, ושבים על תמיכתנו בהליכים המשפטיים נגד ישראל בגין פשעיה בשטחים הכבושים", כך לשון הודעת משרד החוץ הטורקי, פחות מיממה לאחרת שיחת נשיא המדינה עם מקבילו הישראלי, הרצוג.

בטורקיה, בדומה לישראל, נראה כי לא באמת יודעים לעכל עד תום את שיחת הטלפון בין שני הנשיאים. מי שחיפש אזכור לשיחה בשערי עיתוני הבוקר בטורקיה - לא מצא כזה. כלי תקשורת מרכזיים, דוגמת השופר של ארדואן "ייני שאפאק" ואף "הורייט", אמנם לא "העלימו" את האירוע - אך בהחלט דחקו אותו למקום לא בולט, בלשון המעטה. הסיבה לכך ברורה: הסכסוך הישראלי-פלשתיני הפך כבר מזמן לסוגיה מרכזית בסדר היום הטורקי ככלל וכן עניין עיקרי בקהל הבוחרים של ארדואן.

גם כלי התקשורת בטורקיה יודעים שהשיחות "מתחת לפני השטח" בין אנקרה לבין ירושלים הן כבר מזמן עובדה מוגמרת. זה החל במסר הפייסני ממקורבו של ארדואן, אדמירל ג'יהאט יאייג'י, בדמות הצעה להסכם גבול ימי עם ישראל, המשיך במסר מאנקרה, שעליו פורסם לראשונה ב"ישראל היום" כי הם מוכנים להשיב את השגריר לתל אביב - בתמורה להתחייבות דומה מצד ישראל, והגיע לשיא בשיחה עם הרצוג.

מעבר לכך, מאז השבוע שעבר פועל בישראל נספח התרבות הטורקי החדש - סאלים אוזטורק. מדובר בעמדה שלא היה בעל תפקיד מאז משבר ה"מאווי מרמרה", כולל כאשר ב־12 בדצמבר 2016 הוחזר שגריר לתל אביב, כאמל אוקם. השגריר הטורקי הושב לישראל לאחר שב־22 במארס 2013, בעת ביקורו של נשיא ארה"ב ברק אובאמה בישראל, התקשר רה"מ דאז בנימין נתניהו לארדואן - והתנצל על תקרית המרמרה. "העוינות האישית בין ארדואן לבין נתניהו לא אפשרה את נרמול היחסים הבילטראליים", קובעת ולנסי בנחרצות. "אנקרה ציפתה לשם חדש לעבוד איתו בישראל, וכעת - אכן יש ממשלה חדשה ואף נשיא חדש".

ככלל, הסיטואציה הנוכחית של טורקיה ברמה האזורית היא בידוד מוחלט. לאחר שאנקרה פעלה רבות למען נרמול היחסים עם קהיר, ואף שלחה במאי את סגן שר החוץ הטורקי, סדאט אונאל, לשיחות נורמליזציה ישירות בבירת מצרים מול מקבילו חמדי סאנאד לוזה - המשא ומתן, למעשה, "התפוצץ" בשל הסירוב הטורקי להגבלה מוחלטת ואף להסגרה של הבכירים באחים המוסלמים שמצאו מקלט בטורקיה, ולא פחות חשוב מכך - התחייבות מצד אנקרה להסגת הכוחות מלוב.

חמור מכך מבחינת ארדואן, לפני כשבוע וחצי, נשיא מצרים עבדל פתאח א־סיסי שלח מסר ישיר לנשיא טורקיה בדמות חניכת בסיס ימי חדש, שהוקם במרחק של 135 ק"מ בלבד מהגבול עם לוב. המסר היה חד ביותר ברמה אזורית משום שמי שעוד השתתף בטקס החניכה היה נסיך הכתר של אבו דאבי, מוחמד בן־זייד.

לפי הערכות, בתקופה הקרובה לא צפויה להתקיים שיחה בין ארדואן לבין ראש הממשלה נפתלי בנט. על אחת כמה וכמה שלאחר השבעת הממשלה, הוא הוצג בטורקיה בתור ימני קיצוני. "הטורקים לא מתגאים בקיום השיחה עם הרצוג", מספר ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובמרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. "אירוע שכזה לא מזכה את ארדואן ב'נקודות' של ממש ברמה הפנים־טורקית כלפי קהל הבוחרים שלו. זה מצביע על כך שלשיטתם הפעולה הזו נועדה לשרת את מדיניות החוץ הטורקית, שבמסגרתה האמריקנים יראו בשיחה הזו כצעד בונה אמון", אמר ד"ר כהן ינרוג'ק.