השיחה בין נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן לבין בכיר ישראלי - או במקרה של אמש (שני) הנשיא יצחק (בוז'י) הרצוג - הפתיעה גורמים המעורים בפרטים לא בשל עצם קיום השיחה בין השניים, אלא בעיקר משום שהשיחה התקיימה תוך פחות משבוע מאז כניסתו של נשיא מדינת ישראל לתפקיד.
השיחות "מתחת לפני השטח" בין אנקרה לבין ירושלים הן כבר מזמן עובדה מוגמרת. זה החל במסר הפייסני ממקורבו של ארדואן, אדמירל ג'יהאט יאייג'י, בדמות הצעה להסכם גבול ימי עם ישראל, המשיך במסר מאנקרה, שעליו פורסם לראשונה ב"ישראל היום" כי הם מוכנים להשיב את השגריר לתל אביב בתמורה להתחייבות דומה מצד ישראל, והגיע לשיא אתמול.
תראו במו עיניכם בין 04:40-05:00 🇮🇱🇹🇷#Israel #Turkey #Türkiye @netanyahu @RTErdogan @IsraelHayomHebhttps://t.co/I6ifiZmjLz
— Dean Shmuel Elmas (@ElmasDean) March 11, 2021
הגורם הישראלי הרשמי ש"הוציא לאור" את השיחות עם טורקיה הוא לא אחר מראש הממשלה לשעבר ויו"ר האופוזיציה כיום, בנימין נתניהו. ב-10 במרץ, פחות משבועיים לפני הבחירות לכנסת ה-24, הוא אמר בפירוש בכנס בחירות בבת ים: "אנחנו מנהלים שיחות עם טורקיה". ואם בבחירות עסקינן, הן היוו גורם מרכזי במבוי הסתום בארבעת החודשים האחרונים. באנקרה, בניגוד לירושלים, לא היו בחירות מאז 2018 - וככל הנראה גם לא יהיו עד לסיום הקדנציה הנוכחית של ארדואן ב-2023.
אם לנתניהו ולאנשיו היו את החששות הידועות לכל הנוגע לטורקיה ובהן, בין השאר, נוכחות בכירי חמאס באיסטנבול, אז בטורקיה חששו ארדואן ואנשיו כי קידום תהליך נורמליזציה ממשי באותה עת - לא יהיה תקף לממשלה הבאה בישראל.
מאידך, במקרה של מצרים, מדינה אחרת שעימה טורקיה נמצאת בהליכי נורמליזציה, לא היו לאנקרה את אותם החששות. על כן, הרשויות בטורקיה הורו בחודש מרץ לערוצים "אל-שארק", "ווטאן" ו"מקאמלין" להפסיק את הביקורת שלהם נגד מצרים באופן מיידי. אדרבה, במאי נשלח סגן שר החוץ הטורקי, סדאט אונאל, לשיחות נורמליזציה ישירות בקהיר מול מקבילו המצרי, חמדי סאנאד לוזה. הבחירה באונאל אינה מקרית לא רק בשל תפקידו הנוכחי, אלא גם בזכות ניסיונו העשיר.
עוד קודם לכן, הוא מילא תפקידים שונים ומגוונים במשרד החוץ הטורקי, ובהם סגן ראש המשלחת הדיפלומטית בטהרן, השגריר בעמאן, ואף המשנה לתת-המזכיר לנושאי צפון אפריקה והמזרח התיכון במשרד החוץ הטורקי.
עם זאת, במקרה של אנקרה וקהיר יש הגבלות רבות יותר לנורמליזציה מאשר בכל הנוגע ליחסי טורקיה וישראל. אנקרה סירבה להיענות לדרישות קהיר להגבלה מוחלטת ואף להסגרה של הבכירים באחים המוסלמים שמצאו מקלט בטורקיה, ולא פחות חשוב מכך - התחייבות מצד אנקרה להסגת הכוחות מלוב. כזכור, טורקיה חתמה ב-27 בנובמבר 2019 על הסכם גבול ימי עם ממשלת ההסכמה בלוב, בראשות פאיז א-סראג'. אולם ההסכם לא מוכר על ידי הקהילה הבינלאומית ככלל ועל ידי יוון ומצרים בפרט.
לפני כשבוע וחצי, עבדל פתאח א-סיסי שלח מסר ישיר לארדואן בדמות חניכת בסיס ימי חדש, שהוקם במרחק של 135 ק"מ בלבד מהגבול עם לוב. המסר היה חד ביותר ברמה אזורית משום שמי שעוד השתתף בטקס החניכה היה נסיך הכתר של אבו דאבי, מוחמד בן זייד. מעבר לכך, הליגה הערבית מצרפת היום את יוון בתור מדינה משקיפה - מה שממחיש את ההתרחקות של העולם הערבי כולו מאנקרה.
מצרים: הנשיא @AlsisiOfficial חנך אתמול בסיס ימי חדש, שממוקם 255 ק"מ מערבית לאלכסנדריה. באירוע נכח נסיך הכתר של אבו דאבי @MohamedBinZayed 🇪🇬#مصر #Egypt #UAE@IsraelHayomHeb pic.twitter.com/uOhBEicceJ
— Dean Shmuel Elmas (@ElmasDean) July 4, 2021
בה בעת, ישראל וטורקיה דווקא התנהלו ברמת היחסים הבילטראליים באופן אחר לגמרי. ישראל אפשרה ב-20 ביוני את הנחיתה בנתב"ג ואת כניסתו לעזה של ראש הסהר האדום הטורקי, ד"ר כרם קיניק. מן הצד של אנקרה, השיבו בשבוע שעבר, לאחר 11 שנים, נספח תרבות לישראל - סלים אוזטורק .
הפעולות הללו ממחישות את המציאות באנקרה: בניגוד לעבר, ארדואן החל להפריד בין מדיניות הפנים כלפי ה"בייס" שלו, שבמסגרתה הביקורת עם ישראל, לבין מדיניות החוץ שלו שאמורה לשרת את מדינתו. ולאן יתפתחו היחסים בין ישראל לבין טורקיה בעתיד הקרוב? רק הזמן יגיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו