רצף האירועים שהוביל אתמול (ראשון) למפלתו של אלכסנדר ווצ'יץ', אחד הפוליטיקאים הוותיקים בסרביה, החל לפני כמעט שנתיים בנובי סאד, כשגג בטון מעל הכניסה לתחנת הרכבת קרס והרג 16 בני אדם. המחאה הקטנה שפרצה בעקבות האסון הפכה לתנועה המונית, שלפי ההערכות תזכה עכשיו ברוב בפרלמנט.
האסון התרחש ב-1 בנובמבר 2024, ביום שמשי, ממש לפני הצהריים. אנשים נכנסו לתחנה ויצאו ממנה, ישבו על ספסלים שמתחת לגג הצמוד לכניסה לתחנה, כשלפתע הוא קרס עליהם. התחנה נפתחה מחדש כמה חודשים קודם לכן, אחרי שלוש שנות שיפוץ, ובעיני רבים האסון היה סמל לשחיתות שפשתה במוסדות המדינה.
בימים שאחרי האסון חסמו כמה עשרות אנשים את התנועה בנובי סאד ובבלגרד, דקה לכל הרוג. בין המוחים היה אלכסה סימיץ', סטודנט למדע המדינה באוניברסיטת בלגרד, שחסם יחד עם חבריו את הפקולטה שלו בדרישה לצדק עבור ההרוגים ולמיגור השחיתות. תושבים הביאו להם ארוחות ביתיות, מזרנים וכריות, ורבים עצרו לשוחח איתם על דרישותיהם.
"לראשונה הרגשתי שייך לקהילה. הבנתי שלקול שלי יש משמעות", סיפר סימיץ' לסוכנות רויטרס בימים שלפני הבחירות.
המחאה התרחבה במהירות. בסוף ינואר 2025, פחות משלושה חודשים אחרי האסון, התפטר ראש הממשלה מילוש ווצ'ביץ', מקורבו של ווצ'יץ', יום אחרי שעשרות אלפים חסמו את אחד הצמתים המרכזיים בבלגרד, יחד עם חקלאים על טרקטורים.
במארס הובילו הסטודנטים מאות אלפים בצעדה בבלגרד, אחת ההפגנות הגדולות בסרביה מאז נפילתו של סלובודן מילושביץ' ב-2000. באותה עת כבר היה לתנועה סמל: טביעת יד אדומה, שמסמלת את הדם שעל ידי הממשלה.
בראיונות לסוכנות רויטרס תיארו סטודנטים ומורים את השיטה שאפשרה לתנועה לשמור על התנופה: קמפיין שיטתי של מעבר מבית לבית בכל רחבי המדינה, צעדות לא אלימות, מסר תקשורתי מבוקר, ומנהיגים שהתחלפו כל הזמן כדי להגן עליהם ממסעות הכפשה של השלטון. בפקולטות התכנסו אספות כלליות וצוותי עבודה, שעסקו בין השאר באסטרטגיה ברשתות החברתיות ובארגון הצעדות.
ביום השנה הראשון לאסון צעדו הסטודנטים מבלגרד לנובי סאד, ותושבי הכפרים בדרך יצאו להציע להם פירות. באותם ימים הציפה את הרשתות החברתיות תמונה של גבר בכובע סרבי מסורתי שמחבק סטודנטית מוסלמית בכיסוי ראש, ותומכי התנועה ראו בה סמל לסרביה צעירה ומתקדמת, אחרי המלחמות הרצחניות של שנות ה-90 בבלקן, שהשאירו את חותמן על המדינה ועל תדמיתה.
מתוך התנועה צמחה רשימה לבחירות, "רשימת הסטודנטים - הסטודנטים מנצחים", ובה 250 מועמדים: פרופסורים, שחקנים, חקלאים ואפילו ראפר מוכר. ביניהם גם כוכב הכדורסל לשעבר דיאן בודירוגה ונגיד הבנק המרכזי לשעבר דיאן שושקיץ'.
התנועה נשענה על כעס שהצטבר במשך שנים נגד שלטון שמבקריו האשימו בשחיתות ובשחיקת הדמוקרטיה, וקריסת הגג בתחנה המשופצת, דווקא כשהממשלה התגאתה בשיפור התשתיות במדינה, הציתה מחאה שהלכה וצברה תנופה. "המחאות שינו את החברה. הן הראו לאנשים שהם לא לבד", אמר לרויטרס פרופ' פלוריאן ביבר מאוניברסיטת גראץ. התנועה עצמה מאחדת אנשים מליברלים פרו-אירופיים ועד לאומנים, והמכנה המשותף שלהם הוא הדרישה להחלפת השלטון.
בראש הרשימה עומד הקרדיולוג איליה סרדנוביץ', פרופסור בפקולטה לרפואה בנובי סאד, אבל הסטודנטים אמרו שאין זה אומר שהוא יהיה ראש הממשלה. כשנשאל אם הוא מועמד לתפקיד, השיב סרדנוביץ' שלרשימה יש "יותר ממועמד אחד לכל תפקיד".
בריאיון לפני הבחירות פסל סרדנוביץ' כל שותפות עם מפלגת השלטון ועם שותפותיה לקואליציה. התנועה הקפידה להתרחק גם ממפלגות האופוזיציה הוותיקות. "את ההזמנה להצטרף לרשימה לא ראיתי כהצעה לרוץ לפרלמנט מטעם מפלגה, אלא כקריאה להצטרף למאמץ שיביא לניצחון סרביה על המאפיה", אמר סרדנוביץ', והוסיף: "המאפיה השתלטה על המדינה, גרמה לעשרות ומאות אלפי צעירים להגר ורוקנה את הקופה הציבורית". לדבריו, מיד אחרי הבחירות יתחילו בהרכבת ממשלה ובאיוש הוועדות בפרלמנט, "כדי להתחיל בהבראת סרביה לפי תוכנית הסטודנטים".
ווצ'יץ' ואנשיו ניהלו לאורך כל הדרך מסע הכפשה נגד התנועה. ווצ'יץ' טען שהיא מנסה להחריב את סרביה, והאשים סוכנים זרים מקרואטיה וממונטנגרו במימונה. הסטודנטים דחו את הטענות שהם מופעלים מחו"ל, והתמיכה בהם לא נפגעה. ארגוני זכויות אדם, פעילים וסטודנטים סיפרו לסוכנות רויטרס שהמשטרה היכתה מפגינים ואיימה על מי שהביע ברשת התנגדות לשלטון, אך ווצ'יץ' והשלטונות הכחישו שוב ושוב את הטענות.
גם בנאום ההודאה בהפסד אתמול לא שינה ווצ'יץ' את הטון. הוא בירך את יריביו בעוקצנות, ומיד הוסיף: "הם רק קבלני ביצוע, קבלני ביצוע לעבודה מלוכלכת שמישהו אחר תכנן כדי להפיל מדינה ריבונית". בהמשך הזהיר שההצלחה שלהם זמנית: "הצלחתם לרגע. עד מתי? נראה. ראיתי את זה כבר, גם ב-2000 (השנה שבה הופל מילושביץ', שהועמד לאחר מכן לדין בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג, ד.ק)".
מיד אחרי שווצ'יץ' הודה בהפסד פרצו חגיגות ברחבי סרביה. בבלגרד צפרו נהגים, זיקוקים האירו את השמיים וסטודנטים קראו "ניצחון" ו"הוא גמור". "אושר ושמחה שאי אפשר להאמין. סוף סוף נפטרנו מהמאפיה הזאת. אני כל כך שמחה שאני לא מצליחה לדבר", אמרה לסוכנות רויטרס אישה בשם טניה, שחגגה ברחובות העיר. בנובי סאד, העיר שבה הכול התחיל, התאספו המונים בכיכר המרכזית, רקדו במעגלים, הדליקו אבוקות ושרו "הממשלה נופלת".
במטה רשימת הסטודנטים מחאו התומכים כפיים, בכו והתחבקו, וקראו "ניצחון, ניצחון". "אני מרגישה מדהים. אני מרגישה כאילו אני סוף סוף חיה במדינה חופשית", אמרה לסוכנות AFP הסטודנטית מילה מרטיץ'. דיאנה הרקה, אמו של סטפן הרקה, אחד מ-16 ההרוגים בקריסת הגג בנובי סאד, אמרה בהתרגשות לרשת N1 שזהו "ניצחון של כולנו ושל הילדים שלנו".
כעת עוברת השאלה ליום שאחרי: איך ימשלו הסטודנטים. ווצ'יץ' ניהל מדיניות חוץ של איזונים, ייחודית ביבשת, שהיא גם פועל יוצא של ההיסטוריה הסרבית. מלחמות הבלקן הסתיימו ב-1999, כשנאט"ו הפציצה את סרביה כדי לעצור את הלחימה בקוסובו. בין השאר בשל כך הכריזה סרביה על נייטרליות צבאית, שנהנית עד היום מתמיכה רחבה בציבור. ב-2008 הכריזה קוסובו על עצמאות, ורוב מדינות המערב הכירו בה. סרביה מתנגדת לכך עד היום.
במקביל פיתחה סרביה שותפויות אסטרטגיות עם רוסיה ועם סין, שאינן מכירות בעצמאות קוסובו ומסייעות לה במועצת הביטחון של האו"ם. רוסיה נחשבת לבעלת בריתה ההיסטורית של סרביה עוד ממלחמת העולם הראשונה, שאליה נכנסה בין השאר כדי להגן עליה, והיא גם ספקית הגז העיקרית שלה.
ווצ'יץ' השאיר את הדלת פתוחה להצטרפות לאיחוד האירופי, אבל סירב להצטרף לסנקציות על רוסיה. בו בזמן, לפי דיווחים במערב, תחמושת סרבית הגיעה לאוקראינה.
הסטודנטים, לעומתו, כמעט לא פירטו את עמדותיהם במדיניות החוץ, מלבד הודעה שסרביה תמשיך שלא להטיל סנקציות על רוסיה. גם בישראל ישאלו מה יעלה בגורל הקשרים עם בלגרד. ווצ'יץ' נחשב לאחד מידידיה הקרובים של ישראל באירופה, ובשנות שלטונו התהדקו בין המדינות הקשרים הביטחוניים והכלכליים. בין יועציו היה גם ישראל איינהורן, לשעבר יועץ הבחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמתגורר בבלגרד, וחשוד בפרשת "קטארגייט".
"סרביה היקרה, הלילה נשמע קול העם", אמר אתמול במטה הרשימה רדומיר סאיצ'יץ', פרופסור באוניברסיטת בלגרד, שנשא דברים מטעם הסטודנטים. "הלילה אנחנו חוגגים ניצחון, ומחר אנחנו בונים את העתיד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו