נערה יפנית בת 16 מתה כחמישה חודשים לאחר שהוחזקה במשך 18 ימים במעצר משטרתי, שבמהלכו הפסיקה לאכול. כעת אמה תובעת את משטרת מחוז היוגו ודורשת פיצויים בסך 109 מיליון ין, כ־700 אלף דולר, בטענה שהמעצר וההחזקה הממושכת היו בלתי חוקיים והובילו להידרדרות הקשה במצבה של בתה. הדיונים בתביעה נפתחו השבוע.
רונה (שם בדוי) נעצרה ביוני אשתקד, כארבעה חודשים לאחר אירוע במוסד לאנשים עם צרכים מיוחדים שאמה מנהלת. המשטרה חשדה כי תקפה את אחד מדיירי המקום. אמה טוענת מנגד כי בתה ניסתה למנוע מדייר נסער לנשוך אחרים, והניחה את ידה סביב סנטרו בניסיון לעצור אותו. הנערה הכחישה את החשד נגדה, ולבסוף לא הוגש נגדה כתב אישום.
במשך 18 ימי המעצר נאסר על האם לבקר את בתה. התביעה ביקשה את איסור המפגש בטענה כי מאחר שהאם מנהלת את המוסד שבו אירע המקרה, קיים חשש שתוכל לשבש ראיות, ובית המשפט נעתר לבקשה. באמצעות עורך הדין של רונה נודע לאמה כי בתה אינה אוכלת כראוי, אולם לדבריה הרשויות דחו את בקשותיה לקבל את רישומי הארוחות שלה.
במחברת שקיבלה במהלך המעצר כתבה רונה שוב ושוב על געגועיה הביתה ולאמה. "בבקשה, אני מתחננת. אני רוצה לראות את אמא". היא כתבה גם כי היא מתגעגעת לאוכל של אמה, לחיבוקים ולפעילויות היומיומיות שנהגו לעשות יחד.
בלילה שלפני שחרורה התמוטטה הנערה והובהלה לבית החולים. כשהאם ראתה אותה למחרת, לדבריה, היא התקשתה לזהות אותה. "היא הפכה לעור ועצמות ויצאה בצרחות ובבכי", סיפרה. לדבריה, בתה הייתה חלשה עד כדי כך שהתקשתה ללכת מטרים ספורים והיה צורך לשאת אותה אל המכונית.
לפי מסמכי בית משפט שצוטטו בתקשורת האוסטרלית, רונה שקלה כ־37.5 ק"ג לפני מעצרה וכ־27.7 ק"ג לאחר שחרורה. לאחר מכן מצבה המשיך להידרדר. היא אובחנה עם הפרעת דחק פוסט־טראומטית, איבדה את אמונה במבוגרים שסביבה - בהם גם רופאים ואחיות - וסירבה להתאשפז. בני משפחתה ניסו לעודד אותה לאכול, בין היתר עם גלידה ואגוזים, אך ללא הצלחה.
חמישה חודשים לאחר שחרורה איבדה רונה את הכרתה. בשלב הזה משקלה עמד על כ־20 ק"ג בלבד - משקל ממוצע של ילדה בת שש. היא פונתה לבית החולים ומתה זמן קצר לאחר מכן. מותה יוחס לתת־תזונה שנגרמה מהפרעת אכילה. פסיכיאטרית שהתראיינה ל־CNN הסבירה כי טראומה ו־PTSD עלולות להשפיע גם על מערכת העיכול ועל התיאבון, להביא לירידה משמעותית במשקל ובמקרים קיצוניים אף לגרום למוות.
האם טוענת כי המעצר הוא שהחל את שרשרת האירועים שהובילה למות בתה. "אני רוצה שהמשטרה והתובעים יבחנו את האחריות שלהם לדאוג לאנשים ולהגן על האזרחים, ושיגידו את האמת בבית המשפט", אמרה. לדבריה, ניצחון בתביעה יהיה עבורה דרך להבטיח כי מות בתה יביא לשינוי במערכת המשפט.
"צדק בני הערובה"
הפרשה מציפה מחדש את הביקורת על מערכת המעצר היפנית, המכונה בפי מבקריה "hostage justice" - "צדק בני הערובה". המונח מתייחס לאפשרות להחזיק חשודים במשך ימים ואף שבועות לפני הגשת כתב אישום, כאשר ארגוני זכויות אדם ומשפטנים מותחים לאורך השנים ביקורת על חקירות ממושכות, לחץ על חשודים והגישה המוגבלת לעורכי דין. משרד המשפטים היפני דוחה את הכינוי וטוען כי זכויות החשודים נשמרות.
המקרה של רונה מעורר שאלות חריפות במיוחד בשל גילה. החוק היפני קובע כי קטינים אמורים להיות מוחזקים במעצר רק כאשר הדבר "בלתי נמנע". עם זאת, צוין כי המונח אינו מוגדר בצורה ברורה ומותיר מרחב פרשנות רחב לרשויות. אחד מעורכי הדין, תובע לשעבר, אמר כי יש לו "ספקות כבדים" אם היה בכלל צורך להחזיק את הנערה במעצר.
לפי נתוני הממשלה, יותר מ־6,000 חשודים מתחת לגיל 20 נעצרו ביפן בשנת 2024, וכ־4,000 מהם הוחזקו במשך יותר מ־15 ימים. באותה שנה גם כ־65% מתוך כ־85 אלף העצורים הבגירים במדינה שהו במעצר משטרתי יותר מ־15 ימים.
משטרת מחוז היוגו מסרה כי לא תגיב לפרטי המקרה בזמן שהתביעה מתנהלת, וכי עמדתה תוצג בבית המשפט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו