משטח סלע באיראן, שעליו זוהו עקבות החשודות כטביעות רגליים של דינוזאורים, מעורר עניין בקרב חוקרים. עם זאת, מיקומו המדויק נשמר בסוד, מחשש שמבקרים או אספני מאובנים יפגעו בממצאים.
החוקר שחשף את דבר הגילוי הבהיר כי טרם הושלם המחקר המדעי באתר. פרטים נוספים צפויים להתפרסם לאחר השלמת הבדיקות ופרסום מחקר שיעבור ביקורת עמיתים, שבה מומחים בוחנים את הממצאים והמסקנות לפני פרסומם.
על פי דיווחים בתקשורת האיראנית, ההודעה הראשונית פורסמה ברשת החברתית X ובהמשך הופצה גם על ידי סוכנות הידיעות ISNA. בשלב זה, מדובר בזיהוי ראשוני של אתר שעשוי להכיל עקבות דינוזאורים, ולא בתגלית מדעית מאומתת.
החשש: הממצאים ייפגעו
לדברי החוקר, אתרים אחרים באיראן שבהם נמצאו עקבות דינוזאורים כבר נפגעו בעבר. במקרים מסוימים, טביעות רגליים שהשתמרו במשך שנים נשברו באמצעות פטישים ומכושים.
הוא תיאר גם מקרים שבהם אנשים זיהו בטעות סלעים רגילים כביצי דינוזאורים והציגו את עצמם כציידי מאובנים. נוסף על הסיכון הפיזי, החוקר הזהיר מפני הפצת תמונות ומידע כוזבים ברשת, שעלולים להציג ממצאים לא מאומתים כתגליות אמיתיות.
כדוגמה לחשיבות הבדיקה המדעית הזכיר את פרשת Archaeoraptor מ-1999. מאובן שהוצג אז כיצור המשלב מאפיינים של דינוזאורים ועופות התברר בהמשך כמורכב מחלקים שמקורם במאובנים שונים. הפרשה המחישה את הסכנה שבהצגת ממצאים כמסקנות מוכחות לפני השלמת הבדיקות.
כך ינסו לפענח את העקבות
הצוות מתכנן לערוך כמה ביקורים באתר, שבכל אחד מהם ישתתפו בין ארבעה לעשרה אנשים. החוקרים ימפו את משטח הסלע, יחפשו עקבות נוספות ויתעדו את מיקומן ואת צורתן.
לצורך כך הם מתכננים להשתמש בפוטוגרמטריה – שיטה ליצירת מודלים תלת־ממדיים באמצעות צילומים מזוויות שונות. במקרים שבהם התנאים יאפשרו זאת, הם יכינו גם תבניות סיליקון שישמרו את פרטי פני השטח.
לאחר איסוף הנתונים ייבחנו צורת העקבות, מספרן, סידורן במסלולי הליכה ודפוסי התנועה שהן עשויות לשקף. החוקרים יבדקו גם את ההקשר הגיאולוגי, כלומר את מאפייני הסלע והסביבה שבה השתמרו.
עד להשלמת הבדיקות, שאלות מרכזיות נותרות פתוחות: כמה עקבות נמצאות באתר, אילו בעלי חיים הותירו אותן ומה ניתן ללמוד מהן על סביבת החיים הקדומה באזור. רק לאחר מחקר מסודר ניתן יהיה לקבוע מהי משמעות הממצא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
