משרד האוצר של טייוואן פתח בחקירה בחשד להונאת פרסי הגרלה ולניצול אפשרי של פרצה במערכת אימות החשבוניות, לאחר ששני גברים בעלי שם המשפחה ג'אנג ניסו לפדות פרסים בשווי מיליוני דולרים טייוואניים באמצעות חשבוניות שלא תאמו את הרישומים הרשמיים.
השניים נעצרו בפנגחו, והחקירה העלתה כי קבוצה החשודה במעורבות בפרשה החזיקה ביותר מ-30 חשבוניות זוכות והצליחה לפדות למעלה מ-20 מהן בתוך 13 ימים, בסכום כולל של 199,600 דולר טייוואני חדש, כ-6,140 דולר אמריקני.
לפי המידע הרשמי שמסר משרד האוצר, בעקבות גילוי הפרשה הופעל מנגנון להשעיה זמנית של תשלומי פרסים, והרשויות פועלות להשבת יותר מ-190 אלף דולר טייוואני שכבר נפדו בידי החשודים. במשרד הדגישו כי קיימים כמה מנגנוני הגנה שנועדו למנוע דרישות תשלום במרמה, וכי הלשכה הלאומית למיסוי תבדוק כל מקרה שבו עולה חשד לאי-סדרים. במקביל מנסים החוקרים לברר כיצד הגיעו החשודים לחשבוניות ולמידע ששימש אותם לפדיון הפרסים.
הפרשה נחשפה כאשר שני הגברים הציגו במוסד פיננסי בפנגחו שתי חשבוניות שלכאורה זכו ב"פרס המיוחד", שכל אחת מהן מזכה את המחזיק בה בעשרה מיליון דולר טייוואני חדש, כ-307 אלף דולר אמריקני. נוסף על כך הציגו חשבונית שלישית שעל פי הטענה זכתה בפרס של 200 אלף דולר טייוואני, כ-6,150 דולר.
אלא שבדיקת עובדי המוסד הפיננסי העלתה כי החשבוניות אינן תואמות את הרישומים הרשמיים. לפי נתוני משרד האוצר, בתקופות ההגרלה מאי-יוני ויולי-אוגוסט 2023 לא נרשמה בפנגחו אף חשבונית שהונפקה בידי עסק מקומי וזכתה בפרס המיוחד של עשרה מיליון דולר טייוואני. הנתון עורר חשד, בין היתר משום שבמהלך 16 השנים האחרונות נרשמו בפנגחו חמישה זוכים בלבד בפרס זה.
על פי המידע שנמסר, אחד החשודים ניסה לפדות פרס של עשרה מיליון דולר טייוואני בשני מועדים שונים, באמצעות חשבוניות שיוחסו לשתי תקופות ההגרלה. בשני המקרים נדחתה בקשתו בידי מוסדות פיננסיים ובנק. משרד האוצר ציין עוד כי הזוכה האמיתי באחד מפרסי עשרת המיליונים כבר התייצב כדי לדרוש את כספו.
אף שהניסיונות לפדות את הפרסים הגדולים נכשלו, החקירה העלתה כי החשודים הצליחו לקבל תשלומים עבור זכיות בסכומים נמוכים יותר. לפי המשטרה, בין הפרסים שנפדו היו שתי זכיות של 40 אלף דולר טייוואני כל אחת ושתי זכיות של 10,000 דולר טייוואני, ששולמו במוסדות פיננסיים. נוסף על כך נפדו בחנויות נוחות כמה פרסים בסכומים הנמוכים מאלף דולר טייוואני.
בסך הכול התברר כי הקבוצה החזיקה ביותר מ-30 חשבוניות זוכות והצליחה לפדות למעלה מ-20 מהן בתוך 13 ימים, בסכום מצטבר של 199,600 דולר טייוואני. בעקבות הממצאים הועבר התיק לרשויות החקירה, ומשרד האוצר החל לפעול להשבת הכספים ולמניעת תשלומים נוספים הקשורים לחשבוניות החשודות.
אחד הפרטים המרכזיים בפרשה הוא שהחשבוניות שהוצגו לא נראו מזויפות מבחינה פיזית. לפי המשטרה, סוג הנייר והדפסת הברקודים לא עוררו חשד לזיוף, אך המספרים שהופיעו על המסמכים לא תאמו את הנתונים במערכת הרשמית. החוקרים בודקים כעת את מקור החשבוניות, את היסטוריית הרכישות הקשורה אליהן ואת האופן שבו הגיעו לידי החשודים.
בכירה במשרד האוצר, לו מיי-צ'ונג, הסבירה כי החשבוניות המקוריות עצמן הונפקו כדין בידי בתי עסק, אולם שוברי הפדיון שהציגו החשודים לא היו אמיתיים. לדבריה, נראה כי החשודים ניצלו מנגנון המאפשר להדפיס שוברי פדיון באמצעות הזנת פרטים מתאימים בעמדות שירות עצמי מסוג ibon, הנמצאות בחנויות נוחות בטייוואן.
החוקרים חושדים כי חלק מהחשבוניות הזוכות הודפסו באמצעות שירותי ענן או עמדות שירות עצמי, ומנסים לברר כיצד השיגו החשודים את הנתונים הדרושים להדפסתן. "אנו פועלים באופן פעיל להבין כיצד החשודים השיגו מידע על פרסים שלא נתבעו", אמרה לו. היא הדגישה כי כל ניסיונות הפדיון שנבדקו בפרשה נגעו לפרסים שטרם נדרשו בידי הזכאים להם.
משרד האוצר בוחן במיוחד את אופן האימות של חשבוניות ענן שאינן משויכות לחשבון משתמש. החשש הוא כי מידע הקשור לחשבוניות כאלה עשוי לאפשר הגשת בקשות לפדיון פרסים בידי מי שאינם בעליהן, אף שהמסמכים המודפסים עצמם אינם נראים מזויפים.
עם פרסום הפרשה העלה גולש ברשת השערה שלפיה החשודים לא נדרשו לזייף חשבוניות פיזיות, אלא ייתכן שניצלו חולשה במערכות הבירור המקוונות כדי להשיג מידע על זכיות שלא נפדו. בפוסט שפרסם טען הגולש כי ניתן לכאורה להשתמש בבינה מלאכותית כדי לבצע בדיקות חוזרות של קודים אקראיים המשויכים לחשבוניות זוכות, במיוחד כאשר מדובר בחשבוניות ענן שיש להדפיס בחנות נוחות לצורך פדיון הפרס.
לדבריו, ידיעת שתי האותיות הראשונות של סדרת החשבוניות עשויה לצמצם את היקף החיפוש. כדוגמה הזכיר חשבוניות של אובר מתקופת יולי-אוגוסט, שסדרתן מתחילה באותיות DK, והעלה אפשרות לשלב מידע זה עם קוד אקראי בן ארבע ספרות לצורך איתור חשבוניות זוכות. הגולש אף תהה אם ניתן לנצל מערכות מקוונות לאימות תאריכי חשבוניות ולהרצת בדיקות של עד 10,000 צירופי קודים.
עם זאת, מדובר בתיאוריה שהעלה גולש ולא בממצא רשמי של החקירה. משרד האוצר והמשטרה טרם קבעו כי נעשה שימוש בבינה מלאכותית או כי מערכות הבירור המקוונות נוצלו בדרך שתוארה בפוסט.
אחד משני הגברים שנעצרו הכחיש בשלבים הראשונים של החקירה את החשדות נגדו, טען כי החשבוניות שהחזיק היו אמיתיות והאשים את המשטרה במעצר שלא כדין. בעקבות זאת הגיש לבית המשפט המחוזי בפנגחו בקשת הביאס קורפוס, שנועדה לבחון את חוקיות מעצרו.
בהמשך משך החשוד את הבקשה, לאחר שנודע לו כי תובע אישר את צו המעצר וכי למשטרה הייתה עילה חוקית לעצור אותו. במקביל נמשכת בדיקת מקורן של החשבוניות, התאמת הברקודים והרישומים לנתוני ההנפקה והקניות בפועל, והדרך שבה הצליחו החשודים לפדות חלק מהפרסים.
משרד האוצר ממשיך להפעיל את מנגנון ההשעיה הזמני של תשלומי הפרסים הקשורים לפרשה, בעוד הרשויות פועלות להשבת הכספים ולבירור השאלה אם ליקוי בתהליך האימות אפשר התחזות לבעלי חשבוניות זוכות והגשת דרישות תשלום במרמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו