"לא לסמוך על הנס": המגפה מרוסיה - והאם בישראל צריכים לחשוש?
מותה המסתורי של לבורנטית בסיביר ובידודם של יותר מ-200 איש שהיו בקרבתה, מעוררים חשש מהתפרצות "דבר ריאתי", מחלה שבעבר הרחוק גבתה קורבנות רבים • עושים סדר: מהי המחלה, האם היא מסוכנת כבעבר, והאזהרה: "זו אינה מחלה חשוכת מרפא - אך צריך להיות דרוכים"
| עודכן:

מותה המסתורי של דריה שיפילובה, לבורנטית בת 28 ממכון לחקר הדבר באירקוטסק שבסיביר, מסעיר בימים האחרונים את מערכות הבריאות בעולם. בעוד רשויות הבריאות ברוסיה טוענות באופן רשמי כי הצעירה מתה מ"דלקת ריאות שמקורה לא ידוע", הדיווחים בשטח מצביעים על תמונה מדאיגה הרבה יותר.
כמעט 200 בני אדם שהיו עמה במגע הוכנסו להשגחה רפואית, ומספר בתי חולים בסיביר הוכנסו להסגר מלא של שלושה שבועות, כאשר אמבולנסים מלווים על ידי אנשי שירות הביטחון הפדרלי (FSB). על פי החשד, שיפילובה נדבקה בדבר ריאתי - הצורה הקטלנית ביותר של מחלת הדבר, שיכולה לגרום למוות בתוך פחות מ-24 שעות ללא טיפול אנטיביוטי, ומועברת מאדם לאדם דרך אוויר וחלקיקים נשימתיים. בעקבות הדיווחים, גם בבית הלבן החלו לעקוב בדריכות אחר האירוע שפרטיו נשמרים תחת מעטה של צנזורה.
כדי לעשות סדר בשמועות ולהבין האם "המוות השחור" מאיים לשוב ולהתפשט בעולם, שוחחנו עם פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל - שמספק צפירת הרגעה לציבור בישראל - אך מנגד מדגיש כי בהתאם להתפתחויות, מערכת הבריאות צריכה להישאר דרוכה ולהגביר עירנות.
"לא אותה מחלה חשוכת מרפא מימי הביניים"
"דבר ריאתי הוא זיהום של הריאות בחיידק Yersinia pestis. זו הצורה הקשה והמסוכנת ביותר של המחלה, והיא מתבטאת לרוב בחום גבוה, חולשה, שיעול, קוצר נשימה, כאבים בחזה ולעיתים כיח דמי", מסביר פרופ' לוין, "בניגוד לדבר הבובוני, שעובר לרוב מעקיצת פרעוש נגוע, דבר ריאתי יכול לעבור מאדם לאדם דרך חלקיקים נשימתיים במגע קרוב עם חולה שמשתעל. מכיוון שהמחלה יכולה להידרדר במהירות רבה, במקרים של חשד קליני משמעותי מתחילים טיפול עוד לפני קבלת תשובת המעבדה הסופית".
בעבר, מחלת הדבר הייתה אחראית לכמה מהמגפות הקטלניות בהיסטוריה, ובהן "המוות השחור", שלפי ההערכות הרג כשליש עד חצי מאוכלוסיית אירופה במאה ה-14. כיום, אמנם לא קיים עדיין חיסון למחלה, אך ישנו טיפול אנטיביוטי יעיל.
"מחלת הדבר ניתנת כיום לטיפול יעיל באמצעות אנטיביוטיקה, וזו אינה מחלה חשוכת מרפא כמו שהייתה בימי הביניים", אומר יו"ר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, אך מדגיש כי טיפול מוקדם הוא קריטי. "הכלים היעילים ביותר של בריאות הציבור הם זיהוי מוקדם, מתן אנטיביוטיקה, בידוד חולים ומעקב אחר אנשים שנחשפו - כולל טיפול מונע במידת הצורך".
"גם אם מתרחש אירוע - ניתן להכיל אותו, אבל אסור לסמוך על הנס"
בשל הטלת הצנזורה על האירוע, בשלב הזה לא ניתן להבין את גודלו. עם זאת, פרופ' לוין מבהיר כי גם במקרה של התפרצות, מערכת בריאות ציבורית מתפקדת אמורה לעמוד מולו בהצלחה - מאחר המקרה הוא שונה בתכלית מאשר התפרצות הקורונה - בעיקר מאחר ומדובר במחלה מוכרת.
על פי הדיווחים המקרה האחרון של דבר ברוסיה נרשם ב-2016, כשילד בן 10 באלטאי שבדרום סיביר חלה במחלה. לפי ארגון הבריאות העולמי, בין 2019 ל-2025 דיווחו עשר מדינות על כמעט 4,000 מקרים חשודים. במונגוליה, הגובלת בבוריאטיה, אומתו באותן שנים 17 מקרים, ושבעה מהחולים מתו.
"עם מערכת בריאות ציבור מתפקדת - גם אם מתרחש אירוע - ניתן להכיל אותו ולעצור את שרשרת ההדבקה. לכן, לציבור הרחב בישראל אין כרגע שום סיבה לדאגה או צורך לשנות דבר בשגרת חייו", אומר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור.
עם זאת מוסיף הרופא: "האירוע הזה ממחיש כמה חשוב שיש לנו מעבדות מתקדמות ומערך שיודע לבצע חקירה אפידמיולוגית - אלו מערכות ההגנה שלנו. המערכת בישראל צריכה להיות דרוכה ולהעלות את רמת המודעות לאבחון. אם, למשל, יגיע עכשיו לישראל מקרה של דלקת ריאות לא מוסברת, הרופאים צריכים לקחת בחשבון ולבדוק גם דברים חריגים, כי אסור לנו לסמוך על הנס. אנחנו צריכים לעקוב אחרי הדיווחים מרוסיה ולהיות מוכנים, אך כאמור, הציבור יכול להישאר רגוע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו