"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לא לסמוך על הנס": המגפה מרוסיה - והאם בישראל צריכים לחשוש?

מותה המסתורי של לבורנטית בסיביר ובידודם של יותר מ-200 איש שהיו בקרבתה, מעוררים חשש מהתפרצות "דבר ריאתי", מחלה שבעבר הרחוק גבתה קורבנות רבים • עושים סדר: מהי המחלה, האם היא מסוכנת כבעבר, והאזהרה: "זו אינה מחלה חשוכת מרפא - אך צריך להיות דרוכים"

| עודכן:
0השמעה
"לא לסמוך על הנס": המגפה מרוסיה - והאם בישראל צריכים לחשוש? , EPA, רויטרס
"לא לסמוך על הנס": המגפה מרוסיה - והאם בישראל צריכים לחשוש? | צילום: EPA, רויטרס

מותה המסתורי של דריה שיפילובה, לבורנטית בת 28 ממכון לחקר הדבר באירקוטסק שבסיביר, מסעיר בימים האחרונים את מערכות הבריאות בעולם. בעוד רשויות הבריאות ברוסיה טוענות באופן רשמי כי הצעירה מתה מ"דלקת ריאות שמקורה לא ידוע", הדיווחים בשטח מצביעים על תמונה מדאיגה הרבה יותר.

כמעט 200 בני אדם שהיו עמה במגע הוכנסו להשגחה רפואית, ומספר בתי חולים בסיביר הוכנסו להסגר מלא של שלושה שבועות, כאשר אמבולנסים מלווים על ידי אנשי שירות הביטחון הפדרלי (FSB). על פי החשד, שיפילובה נדבקה בדבר ריאתי - הצורה הקטלנית ביותר של מחלת הדבר, שיכולה לגרום למוות בתוך פחות מ-24 שעות ללא טיפול אנטיביוטי, ומועברת מאדם לאדם דרך אוויר וחלקיקים נשימתיים. בעקבות הדיווחים, גם בבית הלבן החלו לעקוב בדריכות אחר האירוע שפרטיו נשמרים תחת מעטה של צנזורה.

עובדת המעבדה ברוסיה, ייתכן כי מתה מדבר | צילום: .

כדי לעשות סדר בשמועות ולהבין האם "המוות השחור" מאיים לשוב ולהתפשט בעולם, שוחחנו עם פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל - שמספק צפירת הרגעה לציבור בישראל - אך מנגד מדגיש כי בהתאם להתפתחויות, מערכת הבריאות צריכה להישאר דרוכה ולהגביר עירנות.

"לא אותה מחלה חשוכת מרפא מימי הביניים"

"דבר ריאתי הוא זיהום של הריאות בחיידק Yersinia pestis. זו הצורה הקשה והמסוכנת ביותר של המחלה, והיא מתבטאת לרוב בחום גבוה, חולשה, שיעול, קוצר נשימה, כאבים בחזה ולעיתים כיח דמי", מסביר פרופ' לוין, "בניגוד לדבר הבובוני, שעובר לרוב מעקיצת פרעוש נגוע, דבר ריאתי יכול לעבור מאדם לאדם דרך חלקיקים נשימתיים במגע קרוב עם חולה שמשתעל. מכיוון שהמחלה יכולה להידרדר במהירות רבה, במקרים של חשד קליני משמעותי מתחילים טיפול עוד לפני קבלת תשובת המעבדה הסופית".

לבורנטית | צילום: AP Photo/Wally Santana

בעבר, מחלת הדבר הייתה אחראית לכמה מהמגפות הקטלניות בהיסטוריה, ובהן "המוות השחור", שלפי ההערכות הרג כשליש עד חצי מאוכלוסיית אירופה במאה ה-14. כיום, אמנם לא קיים עדיין חיסון למחלה, אך ישנו טיפול אנטיביוטי יעיל.

"מחלת הדבר ניתנת כיום לטיפול יעיל באמצעות אנטיביוטיקה, וזו אינה מחלה חשוכת מרפא כמו שהייתה בימי הביניים", אומר יו"ר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, אך מדגיש כי טיפול מוקדם הוא קריטי. "הכלים היעילים ביותר של בריאות הציבור הם זיהוי מוקדם, מתן אנטיביוטיקה, בידוד חולים ומעקב אחר אנשים שנחשפו - כולל טיפול מונע במידת הצורך".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל | צילום: אורן בן חקון

"גם אם מתרחש אירוע - ניתן להכיל אותו, אבל אסור לסמוך על הנס"

בשל הטלת הצנזורה על האירוע, בשלב הזה לא ניתן להבין את גודלו. עם זאת, פרופ' לוין מבהיר כי גם במקרה של התפרצות, מערכת בריאות ציבורית מתפקדת אמורה לעמוד מולו בהצלחה - מאחר המקרה הוא שונה בתכלית מאשר התפרצות הקורונה - בעיקר מאחר ומדובר במחלה מוכרת.

על פי הדיווחים המקרה האחרון של דבר ברוסיה נרשם ב-2016, כשילד בן 10 באלטאי שבדרום סיביר חלה במחלה. לפי ארגון הבריאות העולמי, בין 2019 ל-2025 דיווחו עשר מדינות על כמעט 4,000 מקרים חשודים. במונגוליה, הגובלת בבוריאטיה, אומתו באותן שנים 17 מקרים, ושבעה מהחולים מתו.

"עם מערכת בריאות ציבור מתפקדת - גם אם מתרחש אירוע - ניתן להכיל אותו ולעצור את שרשרת ההדבקה. לכן, לציבור הרחב בישראל אין כרגע שום סיבה לדאגה או צורך לשנות דבר בשגרת חייו", אומר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור.

עם זאת מוסיף הרופא: "האירוע הזה ממחיש כמה חשוב שיש לנו מעבדות מתקדמות ומערך שיודע לבצע חקירה אפידמיולוגית - אלו מערכות ההגנה שלנו. המערכת בישראל צריכה להיות דרוכה ולהעלות את רמת המודעות לאבחון. אם, למשל, יגיע עכשיו לישראל מקרה של דלקת ריאות לא מוסברת, הרופאים צריכים לקחת בחשבון ולבדוק גם דברים חריגים, כי אסור לנו לסמוך על הנס. אנחנו צריכים לעקוב אחרי הדיווחים מרוסיה ולהיות מוכנים, אך כאמור, הציבור יכול להישאר רגוע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר