"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המלחמה שלא נגמרת: הצביעות של התקשורת הבינ״ל חוגגת לנוכח הפללות צה״ל

צה"ל פרסם מאגר עם ראיות שלפיהן 170 פלסטינים שהוצגו כאנשי תקשורת - היו פעילי טרור • מביניהם - 17 שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר • בדיקת "היום" בקרב 12 גופי חדשות בינלאומיים מובילים העלתה: כמעט כולם נמנעו מדיווח ייעודי על החשיפה, חלקם דיווחו על ״ההרס שגרמה ישראל בעזה״ • ברשת X, לעומת זאת, התעורר דיון נרחב

| עודכן:
0השמעה
מחבלי חמאס שהוצגו כעיתונאים , דובר צה"ל
מחבלי חמאס שהוצגו כעיתונאים | צילום: דובר צה"ל

אתמול (חמישי) יצא צה"ל במהלך הסברתי משמעותי, כאשר חשף מאגר נתונים דיגיטלי מפורט הכולל את שמותיהם, תמונותיהם והוכחות מפלילות של 170 פלסטינים מרצועת עזה אשר נהרגו במהלך המלחמה והוצגו בידי ארגונים בין-לאומיים שונים כ"אנשי תקשורת חסינים" - בעוד בפועל שימשו פעילים של ארגוני הטרור ברצועה.

לאורך המלחמה האשימו בעולם את ישראל ברצח מכוון של עיתונאים (אסטרטגיה שישראל מכירה היטב מארגוני הטרור ברצועה), ובזמנו אף חיסולם של 40 מהם גרר גינויים חריפים נגד ישראל מכיוון האו״ם. כעת, הנתונים שסיפק צה״ל בין היתר באמצעות מסמכים שהופקו על ידי ארגוני הטרור עצמם, הוכיחו תמונה הפוכה לחלוטין מהנרטיב שכבר מזמן התקבע בעולם; מתוך המאגר, 118 מההרוגים היו פעילים בזרוע הצבאית של חמאס, 49 בג׳יהאד האסלאמי, 1 ב״אדוני השממה״ ו-2 ב״ועדות ההתנגדות״. זאת ועוד, 17 מהם אף לקחו חלק פעיל בטבח השבעה באוקטובר.

חידון במועצת הביטחון: "מחבל או עיתונאי?" השגריר דנון חשף כיצד האו"ם מאמץ את תעמולת חמאס

המהלך של צה״ל לא הגיע בחלל ריק, אלא לאחר חודשים של ניסיונות מצדה של ישראל להציג ראיות נקודתיות לרשתות הזרות. עוד בשבועות שקדמו להשקת המאגר, מידע ממוקד שהועבר מישראל גרם לרשתות מרכזיות לפתוח בהליכי בדיקה לגבי עשרות עובדים ומדווחים מטעמן בעזה, ובעיקר כאלה שלגביהם חשש ממשי כי שימשו במקביל כפעילים בזרועות הצבאיות. ההוכחות שהצטברו הדגימו את השיטה: ארגוני הטרור ניצלו את החסינות המוענקת לאנשי תקשורת כדי להעביר אמצעי לחימה, לאסוף מודיעין על כוחות צה״ל ולנהל תעמולה תחת אפוד ה״PRESS״.

שתיקה ועצימת עיניים

אחרי שבצה״ל ציינו כי חלק מאותם פעילי טרור הועסקו בכלי תקשורת בין-לאומיים מרכזיים דוגמת רויטרס CNN, ABC, BBC, AFP, AP, לה מונד ודומיהם, יצאנו לבדוק מי מכלי התקשורת המרכזיים בחוץ לארץ סיקרו את ההוכחות המפלילות של הצבא באשר לאותם ״עיתונאים״. התוצאות? לא מפתיעות.

בדיקתנו הקיפה 12 מגופי התקשורת הבין-לאומיים המובילים בעולם: AP, Reuters, AFP, BBC, CNN, The New York Times, Washington Post, The Guardian, Financial Times, NBC, CBS ו-ABC; על פי יודעי דבר, גופי התקשורת העצומים הללו קיבלו אף הם מצה״ל את אותה ההפצה בשפותיהם כך שיוכלו להשתמש בה עבור קוראיהם. בכלליות - במקום טלטלה בקרב התקשורת הבין-לאומית, קיבלנו שתיקה ועצימת עיניים כמעט קולקטיבית.

פעילים בארגוני טרור שהוגדו כ"עיתונאים" שנהרגו ברצועה | צילום: רשתות ערביות

באתרי החדשות ועל מסכי הטלוויזיה התמונה הייתה דומה: התעלמות מוחלטת, למעט סוכנות AFP הצרפתית שהייתה הגוף הבין-לאומי המרכזי היחיד שהפיץ מבזק ידיעות לאתרים המשתמשים בהזנה של סוכנות הידיעות הצרפתית באשר למאגר הישראלי, תוך הוספת ההסתייגות ״הרגילה״ כי הנתונים אינם ניתנים לאימות עצמאי.

הסוכנויות AP ו-Reuters לא העלו כתבות עצמאיות או דיווחים ייעודיים באתריהן הראשיים על המאגר, אף שצה״ל ציין מפורשות כי חלק מ-170 הפעילים סיפקו חומרים לסוכנויות זרות. ברשתות השידור (BBC, CNN, NBC, CBS, ABC) נרשמה הימנעות גורפת מכתבות עצמאיות או תחקירים, וב-BBC בחרו שלא לעדכן או לפרסם כתבת המשך בעקבות חשיפת המאגר המלא.

גם בעיתונות הכתובה המובילה (The New York Times Washington Post, The Guardian, Financial Times) הופגנה התעלמות מלאה במדורי המזרח התיכון. החריגים הבודדים בזירה הבין-לאומית שכן העלו מבזק באתר היו רשת CGTN הסינית, אתרי חדשות מזרח-אירופיים משניים יחסית וגופי תקשורת יהודיים בתפוצות.

ומה קורה ברשתות?

ברשתות החברתיות התגלה פער יוצא דופן. ברשת ״X״ הנושא זכה לתהודה נרחבת, בעיקר בזכות ציוצים ודיונים של משתמשים פרטיים, פרשנים ועיתונאים עצמאיים. מנגד, החשבונות הרשמיים והחשבונות הייעודיים לעדכונים מתפרצים של הרשתות הגדולות התעלמו, שוב, כמעט לחלוטין ולא העלו ציוץ בודד על המאגר הישראלי. בפלטפורמות כמו אינסטגרם, טיקטוק ופייסבוק, שבהן ענקי התקשורת נוהגים להעלות פוסטים מעוצבים וסרטונים על הנעשה בעזה, נרשמה דממה כאשר אף אחד מהחשבונות הרשמיים לא העלה פוסט או סרטון העוסק בחשיפה.

UPs!
Terroristas fingiendo ser periodistas...
Nunca me lo hubiera imaginado...
CIAO! https://t.co/mHDRDo8qQe

— Javier Milei (@JMilei) October 2, 2026

בעוד הרשתות החברתיות (ובעיקר ״X״) התמלאו בדיונים של הציבור בעקבות חשיפת המאגר, המערכות הוותיקות העדיפו לשמור על עצימת עיניים ועל הנרטיב המוכר, ולא להאמין להוכחות צה״ל - גם כאשר העובדות מוכיחות אחרת. בין היתר, הרשתות טענו כי ״לוקח זמן לבדוק את הנתונים שהופצו״ (טענה שפעמים רבות לא קיימת כשמדובר בהפצת מידע כוזב כנגד ישראל) ושמדובר ב״זמן לא מתאים בשל עניין המטוס״ (טיסת FlyDubai אותה אחד הטייסים ניסה לרסק עם נוסעיה).

נראה שלמדינת ישראל יידרשו עוד שנים והשקעת משאבים עצומה כדי לנסות ולהתחיל לתקן את הנזק שקשור בנרטיב הבין-לאומי, אותו מזמן מגדירים כחזית לחימה לכל דבר ועניין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר