לאחר האיום הגרעיני: קנצלר גרמניה מזהיר מפני מתקפות רוסיות "קשות"
בטקס הענקת פרס השלום הווסטפאלי לנאט"ו הודיע מרץ כי ארצו תגיב "כמו אחרי לייפציג, במהירות ובבהירות רבה" • הקנצלר תקף את ה-AfD ואת "תומכיה הרוסים" וקרא לאחדות בתמיכה באוקראינה • במוסקבה, שאיימה אתמול בנשק גרעיני אם נאט"ו תבודד את קלינינגרד, מאשימים את מנהיגי אירופה ב"התבטאויות היסטריות"

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ אמר היום (חמישי), בטקס הענקת פרס השלום הווסטפאלי לנאט"ו בעיר מינסטר, כי ארצו נערכת ל"מתקפות היברידיות נוספות, גם קשות". "אם יבואו, נגיב כמו אחרי לייפציג, במהירות ובבהירות רבה", הוסיף. מרץ התייחס לניסיון מתקפת הרחפן בנמל התעופה של לייפציג בקיץ, והגדיר אותו "הסלמה מסוכנת" שמבטאת בעיקר "חוסר אונים רוסי גובר" נוכח הלחימה הכושלת באוקראינה.
בגרמניה מובילה בסקרים הארציים מפלגת הימין הקיצוני הפרו-רוסית "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שרשמה הישגים בבחירות האחרונות במדינות. באגף השני, מפלגת השמאל הקיצוני די לינקה מתנגדת לנאט"ו ולחימוש אוקראינה. "גם אנחנו בגרמניה לא ניתן לפלג אותנו", אמר מרץ. "לא במתקפות היברידיות, לא בהסתה ברשתות החברתיות שמניעים בוטים בשליטת מוסקבה, וגם לא בסיסמאות של ה-AfD ושל תומכיה הרוסים".
ה-AfD דורשת מברלין לעצור את הסיוע הצבאי והכספי לאוקראינה ולהסיר את הסנקציות על רוסיה, לצד חידוש הדיאלוג עם מוסקבה. מרץ הדגיש כי "אנחנו רוצים יחסים יציבים וצפויים עם רוסיה בזמן המתאים", אך לדבריו, כשהמלחמה באוקראינה מתקרבת לחורף החמישי שלה, על בעלות הברית במערב להמשיך לתמוך בקייב צבאית. "אם אנחנו בגרמניה נתערער, אירופה תתערער. ואם אירופה תתערער, גם אוקראינה תתערער", הזהיר.
איך עוצרים את רוסיה
לדברי מרץ, אם המלחמה תסתיים בשלום ש"יוכתב" על ידי רוסיה, "זה יביא איום של הגירה המונית מערבה... אירופה תהפוך ליבשת לא בטוחה". גרמניה היא התומכת הכספית והצבאית החשובה ביותר של אוקראינה, אך ההתנגדות לסיוע בה גוברת. מרץ דחה את הטענה שהסיוע הגרמני לאוקראינה בא "על חשבון השגשוג בארצנו".
"התמיכה שלנו באוקראינה אינה מטרה בפני עצמה. אנחנו מעניקים אותה קודם כול כדי להגן על החופש והביטחון של האנשים בארצנו", אמר. "חופש וביטחון הם תנאי לשגשוג שלנו".
את הפרס קיבל בשם הברית מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה. מרץ הודה כי העובדה שהוא "מוענק לברית צבאית הפתיעה כמה אנשים", אך טען שנאט"ו מנעה עימות צבאי עם רוסיה, ולכן היא "משרתת את השלום", שמאוים בידי "הרוויזיוניזם האלים והמתפשט של רוסיה".
"ביטחון אירופה מונח על הכף באוקראינה", אמר. "אם לא נצליח לעצור את מוסקבה, מכונת המלחמה הרוסית תופנה במוקדם או במאוחר נגדנו, נגד נאט"ו עצמה". לדבריו, "אחדות וכוח הם עדיין תנאי למשא ומתן מוצלח עם מוסקבה, וזה רק יכול לעודד אותנו לשמור על ארה"ב לצידנו במדיניותנו כלפי אוקראינה".
הפרס מוענק מאז 1998 אחת לשנתיים והוא נוסד במלאת 350 שנה לשלום וסטפאליה, שנחתם ב-1648 במינסטר ובאוסנבריק, סיים את מלחמת שלושים השנים ונחשב להסכם שהניח את היסודות לסדר המדיני באירופה במאות השנים שאחריו. בין זוכיו הקודמים נמנים נשיא צ'כיה ואצלב האוול, הקנצלרים הלמוט קוהל והלמוט שמידט, מזכ"ל האו"ם קופי ענאן, מלך ירדן עבדאללה השני, נשיא צרפת עמנואל מקרון וניצולת השואה מרגוט פרידלנדר.
200 אירועי חבלה שמיוחסים לרוסיה
ניסיון מתקפת הרחפן בלייפציג הוא חלק ממערכה רחבה שמנהלת רוסיה באירופה מאז הפלישה לאוקראינה, מבלי לחצות את סף העימות הגלוי.
בתחילת אוגוסט נמצא כטב"ם נושא חומר נפץ בנמל התעופה לייפציג-האלה, ליד מטוס מטען אוקראיני, ובתחילת ספטמבר קבעה ברלין כי רוסיה אחראית. המערכה כוללת הצתת מפעלי נשק, חבלה בכבלים ובצינורות תת-ימיים בים הבלטי, מתקפות סייבר, שיבושי GPS ומהלכי דיס-אינפורמציה. לפי סוכנות הידיעות אי.פי, מאז תחילת המלחמה נרשמו באירופה כ-200 אירועי חבלה ופעילות זדונית שגורמים מערביים מייחסים לרוסיה.
בנובמבר אשתקד אירע פיצוץ בקטע ממסילת הרכבת שבין ורשה ללובלין, קו שמוביל אספקה לאוקראינה, ופולין קבעה כי המודיעין הרוסי עומד מאחוריו. באמצע ספטמבר נרשמה שורה של תקריות נוספות: כטב"ם רוסי פגע ברכבת נוסעים שני ק"מ מגבול פולין, מטוסי נאט"ו הפילו כטב"ם מעל ליטא, וספינת קרב רוסית ירתה נורי תאורה לעבר מסוק דני מעל הים הבלטי.
במקביל הזהירו מנהיגי אירופה בגלוי מפני האפשרות שרוסיה תתקוף מדינה החברה בברית. נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב קרא לאזרחי ארצו "להתכונן נפשית לכך שמשהו יקרה", ונשיא צרפת עמנואל מקרון אמר כי "בשבועות האחרונים האיום, ובמיוחד האיום ההיברידי הרוסי, שניצב בפני האירופים ובפני צרפת, התעצם".
האזהרה הברורה ביותר הגיעה מראש ממשלת פולין דונלד טוסק, שאמר בנאום מיוחד בסיים כי "התוכנית הרוסית, לפי הערכות המודיעין, כוללת תקיפות היברידיות בכטב"מים ובטילים נגד מדינות התומכות באוקראינה, ובהן פולין". לדבריו יש "סיכון ממשי" שכטב"מים או טילים ייכנסו לשטחן של מדינות בחזית המזרחית ויגרמו נזק, ומוסקבה תציג זאת כתאונה. החשש במערב הוא שפעולה כזו, קטנה ומעורפלת מספיק, תאלץ את הברית להחליט אם להפעיל את סעיף 5 של אמנת נאט"ו, המחייב את החברות להגן על מי מהן שתותקף.
אתמול דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי רוסיה העבירה לנאט"ו מסמך דיפלומטי בנוגע לקלינינגרד, המובלעת הרוסית על חוף הים הבלטי שבין פולין לליטא. במסמך האשימה מוסקבה את הברית ב"מסלול מסוכן ופזיז" שכרוך ב"סיכונים גבוהים לפרוץ עימות מזוין ישיר".
"רוסיה תהיה מוכנה להשתמש בכל ארסנל הכוחות והיכולות שעומדים לרשותה, כולל נשק גרעיני, כדי להגן על שטחה, אם מדינות נאט"ו ינסו בכל דרך לבודד את מחוז קלינינגרד משאר המדינה", נכתב במסמך. לפיו, האפשרויות כוללות גם "תקיפות רוסיות נגד מרכזי קבלת ההחלטות במדינות החברות בברית, כבר מההתחלה".
היום טען דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב, לפי סוכנות הידיעות הממשלתית הרוסית TASS, כי "ראשי מדינות וראשי ממשלות מרשים לעצמם התבטאויות היסטריות למדי נגד ארצנו". "הנשיא (פוטין, ד.ק) אמר פעמים רבות שרוסיה לא מאיימת בשום צורה על אף אחד באירופה", אמר. "האירופים הם אלה שחושבים על שימוש של רוסיה בנשק גרעיני, ואנחנו קוראים להם לרסן את הרגשות ולהסתכל על הדברים באופן אובייקטיבי". על קלינינגרד אמר כי "רוסיה לעולם לא תאפשר שמישהו יפגע בחלק הבלתי נפרד הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו