"תפקיד מועיל" במלחמה באיראן: ההטבה האמריקנית למצרים
ממשל טראמפ אישר להעביר לקהיר 320 מיליון דולר מהסיוע הצבאי, תוך ויתור על דרישות הנוגעות לזכויות אדם ולדמוקרטיה • במסמך שהגיע לידי רויטרס הוסברה ההחלטה בתפקידה של מצרים מאז פתיחת המערכה נגד איראן

ממשל טראמפ החליט לוותר על תנאים בתחום זכויות האדם, שנקבעו כתנאי להעברת יותר מ-300 מיליון דולר מהסיוע הצבאי האמריקני למצרים. זאת, בין היתר, בשל מה שהוגדר כ"תפקידה המועיל" של קהיר מאז פרוץ המלחמה עם איראן. כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי סוכנות הידיעות רויטרס.
לפי מכתב שנשלח לוועדות בקונגרס ב-21 בספטמבר, מזכיר המדינה מרקו רוביו החליט לאשר העברת 320 מיליון דולר מכספי הסיוע הצבאי למצרים לשנת התקציב 2025, תוך ויתור על התנאים בתחום זכויות האדם והדמוקרטיה.
במזכר נלווה שעליו חתם רוביו נכתב כי השימוש בסמכות המאפשרת לוותר על התנאים "חיוני ליחסי ארה"ב-מצרים ולסדרי העדיפויות של הביטחון הלאומי האמריקני, במיוחד לאור תפקידה המועיל של מצרים בעקבות מבצע Epic Fury".
Epic Fury הוא השם שבו משתמש צבא ארה"ב למערכה נגד איראן, שנפתחה לצד ישראל בסוף פברואר. במסמך לא פורט מה בדיוק עשתה מצרים במסגרת אותו "תפקיד מועיל". שני מקורות בוושינגטון המכירים את המכתב אישרו לרויטרס כי הוא אותנטי.
מצרים היא אחת ממקבלות הסיוע הצבאי האמריקני הגדולות בעולם, ומקבלת מארה"ב כ-1.3 מיליארד דולר בשנה מאז סוף שנות ה-80. התמיכה האמריקנית הנרחבת בקהיר החלה לאחר חתימת הסכם השלום עם ישראל ב-1979.
העברת חלק מכספי הסיוע מותנית בעמידה בדרישות הנוגעות לזכויות אדם ולדמוקרטיה, אולם הממשל האמריקני רשאי לוותר על התנאים מטעמי ביטחון לאומי. לאורך השנים הפכה הסוגיה למוקד חיכוך בין וושינגטון לקהיר, ובתקופת ממשל ביידן אף עוכבו כמה פעמים חלקים מהסיוע, בשל מצב זכויות האדם במצרים.
ב-2024, לאחר טבח 7 באוקטובר והמלחמה ברצועת עזה, החליט ממשל ביידן לוותר על תנאי זכויות האדם ואישר למצרים את מלוא חבילת הסיוע, בסך 1.3 מיליארד דולר, לראשונה בתקופת כהונתו. מצרים מילאה תפקיד מרכזי במגעים להפסקת אש בעזה, ובהמשך הייתה שותפה גם למגעים שהובילו להסכם הפסקת האש באוקטובר 2025.
במלחמה מול איראן הייתה מצרים פחות בולטת בזירת התיווך, אולם השלכות המערכה גבו ממנה מחיר כלכלי. עליית מחירי הדלק ושיבושים נוספים שנגרמו בעקבות המלחמה הכבידו על הכלכלה המצרית.
הסיוע האמריקני למצרים כבר נקלע למשברים חריפים בעבר. לאחר שהצבא הדיח את הנשיא מוחמד מורסי ב-2013, על רקע מחאות המוניות, עיכבה וושינגטון מאות מיליוני דולרים בסיוע וכן אספקת טנקים, מסוקים, טילים ומטוסי קרב.
ארגוני זכויות אדם מאשימים זה שנים את שלטונו של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי בהפרות נרחבות, ובהן עינויים והיעלמויות כפויות. הרשויות במצרים טוענות מנגד כי נקטו צעדים לשיפור המצב, וא-סיסי מדגיש כי שמירת היציבות והדאגה לצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה הן חלק ממדיניות זכויות האדם של ממשלתו.
מחלקת המדינה האמריקנית ומשרד החוץ המצרי לא מסרו תגובה מיידית לרויטרס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו