קבר אסתר ומרדכי: המסורת ששרדה באיראן עד היום

את פורים חוגג העם היהודי בימים האלה ברחבי העולם במשך דורות, אבל עבור קהילה אחת החג הזה תמיד היה חשוב במיוחד - קהילת יהודי פרס. 

ערב המהפכה האסלאמית ב-1979 חיו באיראן על פי ההערכות כ-100 אלף יהודים, צאצאים לקהילה יהודית מפוארת שהתקיימה באימפריה הפרסית עוד מימי בית ראשון. 

על פי מסורת יהודי פרס, העיר המדאן שבמערב איראן מזוהה עם שושן הבירה ההיסטורית ממגילת אסתר - המוקד השלטוני של המלך הפרסי אחשוורוש, שמלך מהודו ועד כוש על 127 מדינות.

במרכז המדאן ניצב מבנה, ובחזיתו מוצב שלט גדול המזהה אותו כקבר אסתר המלכה ומרדכי היהודי. בתוך המבנה ניצבים הקברים העתיקים, שעליהם פרוכת עם כיתובים עתיקים בעברית מהמגילה. אל הקבר היו עולים יהודים לרגל מכל רחבי המדינה במיוחד בחג הפורים.

המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי אינו מספק עדויות חד-משמעיות לכך שאכן המדאן היא שושן הבירה המקראית, אבל המסורת המקומית חיה ומתמשכת כבר אלפי שנים. 

אפילו המוסלמים באיזור רואים בקבר הזה מקום של קדושה, ובשנת 2008 הכריזה ממשלת איראן על האתר כאתר מורשת לאומי, ציון דרך נדיר שמצביע על ההכרה בערכו ההיסטורי-תרבותי.

לאורך השנים היו מספר ניסיונות לפגוע באתר ולערער על קדושתו ליהודים, אבל בסופו של דבר הוא נשמר שלם ומשמש עד היום אתר עלייה לרגל ליהודים שעוד נותרו באיראן.

תעלומת כתר המלכות של אסתר המלכה

לצד הקבר התקיימה גם מסורת מקומית נוספת, שלפיה בקופסה עתיקה שהשתלשלה מתקרת המבנה נשמר בעבר בעבר כתר מלכות המיוחס לאסתר, ומוזכר בפסוק במגילה: "ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי".

הסיפור מופיע בספר "יהודי פרס" של חנינא מזרחי, שתיעד את המסורות של יהודי פרס. הוא המספר כי הכתר נעלם במאה ה-19 או ה-20. בקהילה סברו כי ייתכן שתיירים אירופאים שהחל לטייל באיראן בעת המודרנית ונהגו לאסוף פריטים “אקזוטיים”, נטלו אותו.

קבר אסתר ומרדכי בהמדאן אינו רק אתר עתיק או מסורת יהודית עתיקה, הוא סמל יהודי שחי בלב העולם הפרסי אלפי שנים. במיוחד בימים אלה מרגש לראות במבנה העתיק תזכורת חיה לסיפור המגילה ולחיבור העמוק שבין העם היהודי להיסטוריה הפרסית.