המאבק לחיים ומוות מול טהראן: המלחמה הקשה של הכורדים במשטר האיראני

מאז פרוץ המלחמה בין איראן לישראל, גל של דיכוי אכזרי נגד מתנגדי המשטר האיראני שוטף את הרפובליקה האסלאמית, ובאזורים הכורדים באיראן מדובר בגל כבד במיוחד. מעצרים המוניים, הוצאות להורג, חיסולים בחסות המדינה וכיבוש צבאי הפכו לשגרת יום-יום בערים הכורדיות. בראיון בלעדי,  אשתיאקו פורקארים,  ראש "התנועה לעצמאות כורדיסטן", מפלגה כורדית באיראן, חושף את האמת המטרידה מאחורי מסך הברזל האיראני, את מאבק העם הכורדי ואת הקשר המיוחד לישראל.

גל דיכוי חסר תקדים: "הסיבה היחידה למעצר היא זהותם הכורדית"

"בימים האחרונים, מזרח כורדיסטן הפכה שוב לזירת דיכוי נרחב, מכוון ואכזרי על ידי המשטר הכובש של הרפובליקה האסלאמית של איראן", מצהיר פורקארים. לדבריו, "לפחות 600 גברים ונשים כורדים נעצרו ונכלאו במהלך המלחמה בין איראן לישראל - ובמיוחד בימים שלאחר הפסקת האש. ההאשמות נעות בין 'אהדה לישראל' ל'אקטיביזם אזרחי', ובמקרים רבים, הסיבה היחידה הייתה זהותם הכורדית".

הדיכוי אינו אקראי, פורקארים מתאר קמפיין "טרור מבני וחיסול שקט, שנועד להכניע את האומה הכורדית באמצעות פחד ודיכוי". הוא מזכיר מקרה מזעזע של שלושה סוחרים כורדים צעירים, ש-"הוצאו להורג באשמת שווא של 'שיתוף פעולה עם המוסד' ". לדבריו, מדובר ב-"פרויקט שיטתי של טיהור אתני הדרגתי, המבוצע באמצעות דיכוי פיזי, לוחמה פסיכולוגית, דיכוי כלכלי, הרס תרבותי והגירה כפויה".

פורקארים דוחה מכל וכל את התפיסה שהכורדים הם חלק מאיראן. הוא מדגיש: "העם הכורדי מעולם לא היה חלק מפרויקט הזהות הלאומית האיראנית, וכל כורדי המזדהה כ'איראני' הוא קורבן של התבוללות כפויה".

"האיום הקיומי של המשטר: לא הנשק, אלא ההתעוררות שלנו"

מדוע המשטר האיראני בוחר להסלים את צעדיו דווקא עכשיו? פורקארים מנתח: "ההחרפה בפעולות הדיכוי של המשטר האיראני נגד העם הכורדי היא תגובה ישירה לפגיעות הגאופוליטית הגוברת של הרפובליקה האסלאמית, הן אזורית והן בינלאומית". הוא טוען כי המשטר מנסה "לאכוף מחדש את אחיזתו השברירית בשלטון באמצעות הפעלת לחץ אכזרי על עמים מדוכאים בגבולותיו".

הדיכוי של משמרות המפכה נגד הכורדים אינו רק תגובה להתקוממויות האחרונות, אלא "הרפובליקה האסלאמית חוששת מהמודעות הפוליטית, האחדות הלאומית והרצון לחירות של העם הכורדי הרבה יותר מאשר היא חוששת מנשקם... לא כלי הנשק שלנו הם שמפחידים את המשטר – אלא ההתעוררות שלנו ". אומר פורקארים.

"לא רק תגובה – התנגדות לאומית מקיפה"

תגובת הכורדים לגל הדיכוי הזה אינה ספונטנית. פורקארים מציין כי מדובר ב-"מעבר מודע ומאורגן ממחאות מפוזרות להתקוממות לאומית מאוחדת. "אנו מניחים את היסודות להתנגדות לאומית מקיפה" הוא מבהיר. התגובה כוללת "הקמת רשתות תקשורת, משפט ומידע, אימון וארגון הדור הצעיר; חיזוק הגולה הכורדית ומינוף פלטפורמות גלובליות לבניית קשרים דיפלומטיים ובינלאומיים".

"הדיכוי לא פיזר אותנו; הוא הפך אותנו מאוחדים יותר, נחושים יותר ואסטרטגיים יותר. אנו כבר לא רק מגיבים לדיכוי, אנו מעצבים ובונים באופן פעיל עתיד חדש, עתיד שבו הריבונות שייכת לאומה הכורדית ".

איחוד כוחות לקראת "קונפרונטציה מכרעת ומאורגנת"

למרות חילוקי דעות פנימיים, קיימת כיום "תחושה חזקה מתמיד של הצורך הדחוף באחדות וסולידריות בקרב הכוחות הפוליטיים של מזרח כורדיסטן". לדברי פורקארים, "הקמת חזית מאוחדת וחוצת אידיאולוגיות אינה רק אופציה טקטית; זו הכרח אסטרטגי ". הוא חושף כי "התנועה לעצמאות כורדיסטן" יחד עם מפלגות ותנועות נוספות מכורדיסטן, מפתחים "פלטפורמה משותפת", שתוצאותיה יפורסמו בקרוב בדמות שתי קואליציות נפרדות: "הקואליציה של המפלגות והתנועות הפרו-עצמאות של מזרח כורדיסטן" ו-"הקואליציה של המפלגות והכוחות הפדרליסטים".

מעבר לכורדיסטן, החזון הוא לבנות "בלוק התנגדות רחב יותר של עמים מדוכאים בתוך איראן", שכולל נציגים "של עמים לא פרסיים כמו הבאלוצ'ים, הערבים האהוואזים, הטורקים, הדרום אזרבייג'אנים, הכספיאנים ועמים חסרי מדינה אחרים שחולקים גורל משותף כמיעוטים באיראן".

הקשר המיוחד לישראל: "סמל להישרדות לאומית ורצון לחופש"

"העם הכורדי מעולם לא הפגין עוינות כלפי העם היהודי או מדינת ישראל, ההפך הוא הנכון", מדגיש פורקארים. "קיימת מסורת ארוכת שנים של דו-קיום בשלום, הרמוניה תרבותית וקשר אנושי בין כורדים ליהודים". הוא מציין כי אלפי אזרחים ישראלים ממוצא כורדי "משמרים בגאווה את קשריהם התרבותיים, הרגשיים והמשפחתיים לכורדיסטן ".

קשר זה, כך הוא אומר, "אינו רק פוליטי - הוא היסטורי, מושרש עמוק, ולעתים קרובות מושווה לזה של משפחה". דווקא שהמשטר האיראני משתמש ב-"האשמות מפוברקות כמו 'ריגול למען ישראל' או 'אהדה לציונות' כדי להצדיק את מעצרם ואף הוצאתם להורג של צעירים כורדים", הקשר הזה רק התחזק. "עבור כורדים רבים, ישראל נתפסת לא רק כמדינה, אלא כסמל להישרדות לאומית, לרצון להיות חופשי, והתגלמות הזכות להגדרה עצמית".

פורקארים מסכם: "היחסים שלנו עם ישראל אינם רק בחירה פוליטית, זו עמדה מוסרית נגד הפשיזם הדתי השולט באיראן. הוא מייצג סולידריות היסטורית בין שני עמים נרדפים שעמדו נגד הכחשה, מחיקה וטיהור תרבותי".

קריאה לעולם המערבי ולישראל: תמיכה במאבק החירות

בנאום מלא רגש, פורקארים פונה לקהילה הבינלאומית: "אנו עומדים על סף שלב חדש במאבק הלאומי במזרח כורדיסטן. זהו לא רק מאבק להפלת הרפובליקה האסלאמית, אלא להחלפתה במערכת דמוקרטית, פדרלית או עצמאית לחלוטין, שתשקף את הרצון החופשי של העמים בתוך איראן". הדיכוי, הוא מדגיש, רק חיזק את הנחישות הכורדית: "אנו לא רק מגיבים לדיכוי, אנו מעצבים ובונים באופן פעיל עתיד חדש ".

לדבריו, הכורדים מצפים לתמיכה מהעולם המערבי ומישראל במאבקם הצודק: "זהו שחר של עידן חדש, מושתת על שחרור קולקטיבי, כבוד לאומי ועתיד דמוקרטי משותף ".

הכותב הוא תום וגנר - יועץ אסטרטגי, פרשן ומרצה בענייני המזרח התיכון ומנהל "מרכז המזרח התיכון".