טראמפ: זלנסקי יגיע בשישי, נחתום על הסכם המחצבים

אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, בימים הקרובים אמור להיחתם הסכם המסגרת לדיל המחצבים בין ארה"ב לאוקראינה, ובכך, לפחות על הנייר, יצטמצם הקרע שהתגלע עם חילופי הממשל בין ארה"ב לבין הנשיא וולודימיר זלנסקי.

הערב (שעון ישראל) אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר כי זלנסקי צפוי להגיע ביום שישי לבית הלבן כדי לחתום על ההסכם. "פתרנו את הכל, מאוד שמחים על כך", אמר טראמפ בפתח ישיבת הקבינט הראשונה של ממשלו. "נעשה גם עסקה בין רוסיה לאוקראינה כדי שאנשים יפסיקו למות".

זלנסקי עצמו נשמע לפני זמן קצר מסויג יותר. "הוזמנתי להיפגש עם הנשיא טראמפ השבוע, אבל איני בטוח שאסע", אמר נשיא אוקראינה. "יש עוד פרטים שצריך לעבוד עליהם". בה בעת, הוסיף, העובדה שהפגישה עם טראמפ "נקבעה לפני פגישתו עם פוטין היא סימן טוב". 

הסכם המסגרת יוצא לדרך לאחר שהממשל ירד מהדרישה הקשה ביותר שלו: שליטה מלאה על קרן ייעודית, שאליה אוקראינה הייתה צריכה להזרים רווחים בסך חצי טריליון דולר מכריית ומכירת מינרלים, נפט וגז. לפי הנוסח החדש, אוקראינה תזרים לקרן 50% מהרווחים על מכירת המחצבים, ולפחות פעם בשנה הקרן תשקיע בפרויקטים באוקראינה.

מבחינת קייב, מדובר בהישג שאין להמעיט ממנו. למרות התלות האוקראינית בארה"ב, הבהיר זלנסקי שאין בכוונתו "לשעבד עשרה דורות של אוקראינים" כד לעמוד בסכום גדול פי חמישה מעלות הסיוע שאישר הקונגרס מאז תחילת המלחמה (לא כולל כ-70 מיליארד דולר, שהוקצו והושקעו בתעשיית הביטחון האמריקנית עצמה). למעשה, בשבועיים האחרונים זלנסקי אמר חמש פעמים לא לממשל: לא לביקור בסעודיה, שבו ארה"ב ניהלה מגעים עם הרוסים בלי לתאם איתו קודם; לא לדרישה (הרוסית במקור) שהשמיע טראמפ, לערוך בחירות בזמן מלחמה (אבל הבהיר שיפרוש מהתפקיד מיד "אם אוקראינה מתקבלת לנאט"ו לאלתר"); לא לסכום המופקע בדיל המחצבים; ולבסוף, לא לחתימה על הדיל הזה מול מזכיר האוצר האמריקני (ולא מול הנשיא), ועוד "בתוך שעה", כפי שדרש המזכיר בסנט בעת ביקורו בקייב. ה"וול סטריט ג'ורנל" השמרני כינה את טקס החתימה עם טראמפ כ"ניצחון אישי עבור זלנסקי".

מנגד, לא ברור אלו ערבויות ביטחוניות תספק ארה"ב, וכיצד בדיוק ישתלב הדיל במסגרת הנבנית מחדש של היחסים בין הממשל לבין קייב. הערבויות הן תנאי, שעוד השבוע הציגו בכירים בקייב כהכרחי. בנוסח ההסכם נאמר רק כי "ארה"ב תומכת במאמצי אוקראינה לקבל ערבויות ביטחון, הנחוצות להשגת שלום בר-קיימא". באירופה מדברים על כוח לשמירת שלום, שיוצב באוקראינה ויורכב כנראה מבריטים ומצרפתים, אך הנשיא טראמפ לא התחייב לגיבוי אמריקני כלשהו לכוח כזה אלא רק אמר שתימצא נוסחה "שתתאים לכולם".

בינתיים, רוסיה לא מוכנה לקבל כוח זר כלשהו בתוך אוקראינה, שאת החלום להשתלט עליה ולו פוליטית היא אינה זונחת. אתמול אמר שר החוץ סרגיי לברוב כי "אופציות של כוח לשמירת שלום אינן על השולחן" ובכך סתר במישרין את טראמפ, שאך השבוע טען כי רוסיה תסכים לכוח כזה. לדברי לברוב, רוסיה לא תקבל הפסקת אש שתקבע גבולות לפי מצב הלוחמה בשטח, אלא תדרוש את ארבעת המחוזות האוקראיניים, שעל חלקיהם השתלטה, בגבולותיהם המינהליים. ולבסוף, טען השר כי מוסקבה "לא תקבל הפסקת אש שכל מטרתה להכניס לאוקראינה כמויות של נשק".

אוקראינה, מצדה, אינה מוכנה לשום הפסקת אש שתנאיה יביאו להקטנת הצבא ויעמידו אותה בפני סכנת פלישה חוזרת, קל וחומר אם לא תהיה חברה בנאט"ו. מבחינת היקף האמל"ח שנותר במחסניה, לקייב יש עוד אפשרות לתמרן עד סוף האביב או אפילו תחילת הקיץ ולא למהר לחתום על הפסקת אש בתנאים גרועים, מה גם שההתקדמות הרוסית האטה מאוד.

בתנאים האלה קשה מאוד להעריך איך ובאיזה קצב יתקדמו המגעים לאחר החתימה המתוכננת על דיל המחצבים. האמירות של לברוב מלמדות שמוסקבה אינה מתכוונת להתפשר על דרישותיה. לא מן הנמנע שגם הממשל שמושקע כלכלית באוקראינה גם יהיה פשרני פחות (מה גם שבשטחים שרוסיה כבשה עד כה מצויים 40% מאוצרות הטבע). שבועות מתוחים בדרך.