אמנם הבחירות לנשיאות בארה"ב הן ההליך הדמוקרטי המשפיע ביותר שצפוי השנה - אבל מבחינת מספר המצביעים הן מתגמדות לעומת ההליך שיחל מחר (שישי), ושיארך לא פחות מ־44 ימים: הבחירות לפרלמנט בהודו.
969 מיליון מתושבי הודו הם בעלי זכות בחירה, אך בשל הגודל העצום של המדינה אין אפשרות לקיים הצבעה ביום אחד, או אפילו בימים בודדים.
יתרה מזאת, לפי חוקי הודו, אסור שעמדת הצבעה תהיה מרוחקת יותר מ־2 ק"מ מכתובתו של האזרח, והמשמעות היא שעובדי ועדת הבחירות יצטרכו להביא את מכונות ההצבעה האלקטרוניות להרים וליערות, למדבריות ולאיים.
מבחינת התוצאות, אין באמת שאלה מי יזכה, אלא מה יהיה גודל ההישג. הקואליציה בראשות מפלגת BJP של ראש הממשלה נרנדרה מודי זכתה בבחירות הקודמות ב־303 מתוך 543 המושבים בפרלמנט בניו דלהי. הפעם השאיפה של מודי היא להביא את BJP ל־370, ואת הקואליציה כולה ל־400 מושבים לפחות.
על פני הדברים, לא מדובר במשימה בלתי אפשרית. ראשית, משום שמנהיג המפלגה היריבה, רהול גנדי, לא הצליח לארגן אופוזיציה אפקטיבית. שנית, ואולי חשוב מכך, משום שמודי נהנה מפופולריות אישית עצומה. "הרבה אנשים חושבים שהוא אל", אמר לאחרונה ל־CNN אקאש ג'ייסוול, בעל חנות מווראנסי. "מעולם לא היה לנו ראש ממשלה כמוהו, שהקריב כל כך הרבה עבור הודו ועבורנו". הדברים משתקפים היטב גם במשאלים: סקר "פיו" מצא כי ל־80% מההודים יש תפיסה חיובית לגבי מודי בן ה־73. סקר אמריקני אחר גילה כי מודי הוא למעשה המנהיג הפופולרי ביותר במדינתו בעולם, עם 76% תמיכה.
המעמד הזה לא הגיע יש מאין. "הוא עשה משהו שלפניו לא קרה בפוליטיקה ההודית בקרב ראשי הממשלה שלנו: מודי בנה במודע פולחן אישיות סביבו", אמרה ל־CNN הפרשנית הפוליטית מניו דלהי סאבא נקווי.
תחת מודי, הודו ידעה צמיחה כלכלית גדולה. ממשלתו שדרגה את תשתיות התחבורה, בנתה תחנות כוח ופרויקטים ימיים, ולפי נתוני הממשלה עצמה גם הקימה יותר מ־40 מיליון יחידות דיור מבטון למשפחות נזקקות. מודי, שנבחר לראשונה ב־2014, גם חיזק את היכולות הצבאיות של הודו, השקיע במדע ובהייטק והתקרב לארה"ב שזקוקה להודו כשותפה אסטרטגית - אבל גם שמר על יחסים קרובים היסטורית עם מוסקבה.
ובה בעת, אנליסטים בינלאומיים ובאופוזיציה ההודית מתריעים מפני בעיות ומגמות מסוכנות שצוברות תאוצה תחת מודי. כמעט חצי מבני ה־20-24 מובטלים, פירות הצמיחה ההודית המואצת אינם מגיעים אל העניים, ולפי אחד מהמחקרים, הפער בין העשירים לעניים תחת מודי גדול יותר מאשר בתקופת הקולוניאליזם הבריטי.
בעיה אחרת היא הלחץ הגובר על גופי האופוזיציה ועל החברה האזרחית: עשרות פוליטיקאים מהיריבה הראשית של BJP, מפלגת הקונגרס, הואשמו בשחיתות, אך מעטים הורשעו. ממשלת מודי אף הקפיאה במארס את חשבון המפלגה, בטענה לאי־תשלום מיסים. פעילים, עיתונאים ומשפטנים מקומיים גם מצביעים על מאמץ מתמשך להשתיק כל ביקורת, לרבות באמצעות מעצרים וכליאה. ב־2018, למשל, 12 פעילים, עיתונאים ועורכי דין נשלחו לכלא לאחר שהואשמו - ללא כל בסיס, לטענת ההגנה - בניסיון להפיל את ממשלת מודי. שלוחת ה־BBC בהודו שידרה בשנה שעברה סרט תיעודי שהיה ביקורתי כלפי מודי, ובתוך ימים נערכה במשרדיה פשיטה בחשד לעבירות מס.
לטענת משקיפים רבים, השתקת הביקורת כלפי השלטון ופולחן האישיות של מודי קשורים ב"הינדוטבה", אידיאולוגיה פוליטית שמקדמת את הלאומיות ההינדואיסטית. "המטרה של BJP אינה רק לנצח בבחירות", כתב החודש ב"Foreign Affairs" הרטוש סינג באל, עורך המגזין הפוליטי ההודי הנחשב "קרוואן". "BJP היא ארגון לאומני הינדואיסטי ששואף לבנות את הודו מחדש כאומת הינדו, ושמעוניין להתנות את האזרחות ההודית המלאה בשייכות להינדואיזם".
מי שמאוים יותר מכל בידי ההליכים האלה הוא המיעוט המוסלמי בהודו, המהווה 14% מהאוכלוסייה (230 מיליון נפש). היחסים בין הרוב ההינדואיסטי למיעוט גם כך נעשו מתוחים במיוחד בתקופת מודי, ולאחרונה התניעה הממשלה בדלהי מהלכים לגאליים שלטענת המבקרים מפלים מוסלמים בקבלת אזרחות, ושבתנאים מסוימים אף עלולים להביא לשלילת מעמדם של התושבים המוסלמים. "הקמפיין להפוך את הודו, שפעם היתה חילונית לרפובליקה הינדואיסטית, אולי יסייע למודי לזכות בעוד בחירות בטווח הקצר, אבל משהו גדול יותר יאבד", אמר לאי.פי והיד או־רחמן פארה, פוליטיקאי מחבל קשמיר. "הוא מסכן את עצם המגוון של המדינה הזו".
מנגד, רווי אגרוואל, העורך הראשי של המגזין היוקרתי "Foreign Policy", פרסם בשבוע שעבר מאמר תחת הכותרת "הרעיון החדש של הודו", שבו טען כי שלטון מודי מייצר אמנם אומה ליברלית פחות, אבל בטוחה יותר בעצמה. לפחות אם לשפוט לפי הסקרים, היא בטוחה גם במודי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו