היכן "חכמים" יותר פוליטית - בשמאל, בימין או אולי במרכז? מחקר חסר תקדים מספק תשובות

מי לא מכיר את הוויכוחים הפוליטיים, שצובעים את היריב כנבער יותר? במילים אחרות, היכן המצביעים ה"חכמים" יותר מבחינת הידע הרלוונטי - בשמאל, בימין או במרכז? מחקר ענק, שפורסם במגזין Nature, ביקש לשפוך אור על הקשר בין אוריינות פוליטית לבין העמדות הפוליטיות.

המחקר, שנערך ב-45 מדינות בשש יבשות ולמעשה חסר תקדים בהיקפו, בדק את התפיסה הרווחת, שלפיה דווקא אנשים שנמצאים בקצוות האידיאולוגיים יגלו יותר בקיאות פוליטית. גם מחקרים שנערכו עד כה תמכו בהשערה. עם זאת, הם היו מועטים ורובם נערכו בארה"ב.

החוקרים מאוניברסיטת רמון יול בברצלונה ומאוניברסיטת אוקלנד בניו זילנד גילו דפוסים מגוונים ביותר. כך, למשל, בשבע מתוך 45 מדינות (ובהן טורקיה, דרום קוריאה וסרביה), לא נמצאה זיקה בין נטייה פוליטית לבין אוריינות. במדינה אחת (אוסטריה) האוריינות הגבוהה ביותר הייתה בקרב אלה שזיהו את עצמם כאנשי מרכז. אולם הדפוס הנפוץ ביותר - 15 מתוך 45 מדינות ובהן גם ישראל – היה זה, שבו האוריינות הגבוהה ביותר בפוליטיקה הייתה אצל אלה שהגדירו עצמם ימין-מרכז ושמאל-מרכז. בקיאותם הייתה גבוהה יותר מאשר הן אנשי מרכז והן אנשי ימין ושמאל קיצוניים.

כאן זו דווקא נורבגיה

ולמי אנחנו דומים, אתם שואלים? זו הרשימה: קנדה, צ'כיה, צרפת, גרמניה, יפן, מונטנגרו, ניו זילנד, נורבגיה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, שוויץ, בריטניה וארה"ב. דפוס הפוך – אוריינות גבוהה במיוחד במרכז הפוליטי ובקצוות – נמצאה רק במוזמביק.

החוקרים כתבו כי הבנה של התמצאות האזרחים בעובדות הנוגעות לחיים הפוליטיים במדינה חשובה הן למדענים והן לפוליטיקאים ולקובעי המדיניות – ומסיבה טובה. "אוריינות פוליטית קריטית להיווצרות הגישות הפוליטיות ולקבלת הערכים הדמוקרטים, ובה בעת מאפשרת לאזרחים לזהות עמדות המתאימות ביותר לערכיהם ותכונותיהם", הסבירו. "אנו מקווים שחוקרים נוספים ישתמשו בממצאים כנקודת מוצא לחקירה של גורמים נוספים המשפיעים על הקשר בין אוריינות פוליטית לבין הנטייה הפוליטית בתוך אומות וביניהן"