ה"וול סטריט ג'ורנל": "אולי פספסתם, אבל ישראל מנצחת בעזה"

מאמר מערכת של ה"וול סטריט ג'ורנל" יוצא להגנת ישראל – ונגד הגישה הרווחת בכלי התקשורת.

"ייתכן שפספסתם זאת בתוך תבוסתנות התקשורת, אבל ישראל מנצחת במלחמה בעזה", כותבים עורכי ה"ג'ורנל". "אבדות חמאס מצטברות והולכות, והתמיכה במאמץ המלחמתי של ישראל נמשכת זמן רב יותר שמציפה".

מחברי המאמר מציינים כי המלחמה אמנם רחוקה מסיום, אבל חאן יונס עומדת ליפול והכוחות במערב העיר מכותרים. ישראל מתקדמת בכל הכיוונים, לרבות מתחת לקרקע.

על פי ה"ג'ורנל", המגבלות שהטיל ממשל ביידן והזהירות הישראלית האטו את הקצב, אך מזכירים כי הקרב על מוסול נגד דאעש, שגם הייתה מחופרת במנהרות, ארך תשעה חודשים. ב"ג'ורנל" מזכירים את המאמר של ג'ון ספנסר, ראש תחום הלוחמה האורבנית באקדמיה הצבאית בווסט פוינט, שכתב כי בעוד מוסול הייתה קרב אחד בעיר אחת נגד 3,000 עד 5,000 חמושים עם הגנה מוגבלת, ישראל נלחמת בכמה קרבות במקביל בשבע ערים נגד 30 אלף חמושים עם מבצרים צבאים הבנויים מתחת לאזורים אזרחיים".

"ישראל זקוקה לזמן כדי להשיג ניצחון, ובחמאס בונים על מעצמות המערב שימנעו מצה"ל את הזמן". באופן זה, אומרים ב"ג'ורנל", קוצרו המבצעים של ישראל ברצועה מוקדם מדי. "המלחמה ב-2009 הובאה לסיום אחרי שלושה שבועות, זו של 2014 אחרי שישה. 'אסטרטגיית CNN' של שימוש במגינים אנושיים לצבירת סימפטיה תקשורתית עבדה פעם אחר פעם עבור חמאס".

עם זאת, הפעם הסיפור שונה. "7 באוקטובר היה ברוטלי מדי. המלחמה מונה כבר 120 ימים, אך ארה"ב ואירופה מסרבות לקרוא להפסקת אש. לטענת ישראל, חיסלה או עצרה 20 אלף מתוך 30 אלף חמושי חמאס ופירקה 17 מתוך 24 גדודיו. האבדות מנעו מחמאס תמרונים ושיתקו את השיגורים, שפחתו ב-95% לעומת ימי המלחמה הראשונים". בג'ורנל גם מזכירים כי ממשלת ישראל נמצאת תחת לחץ מבית כדי לשחרר את 132 החטופים בעזה, ומאשימים את ממשל ביידן בניצול הלחץ הזה כדי לקדם לא רק את הבאת החטופים הביתה אלא גם לכפות הפוגה ממושכת, מתוך תקווה שתהפוך להפסקת הלוחמה – "ואחת היא אם השארת חמאס ברצועה תהיה בהגדרה תבוסת ישראל. לא משנה כמה תארך הפסקת האש, ישראל תצטרך כנראה את הלוחמה".

בג'ורנל מעריכים כי ייתכן שזו הסיבה מדוע בחמאס מסרבים לקבל את ההצעה האמריקנית להפסקת האש ולשחרור החטופים, ודורשים תחת זאת ערובות להפסקת הלוחמה שישראל לא יכולה לספק. "המשימה של ישראל ב-2024 היא לסיים את העבודה, אבל האם התמיכה האמריקנית תתמיד?", שואלים העורכים. "ממשל ביידן ממשיך לספק מטרייה צבאית ודיפלומטית, שאותה יתקשה למשוך, שכן רוב גדול של האמריקנים תומכים בישראל ובמטרות מלחמתה. גם מנהיגי אירופה מיישרים קו ואף מדינת ערב לא פרשה מהסכמי אברהם. רק איראן, שהסלימה את מלחמתה האזורית נגד ארה"ב, מפעילה (עליהן) לחץ. אפילו בית הדין של האו"ם בהאג נרתע מלהורות על הפסקת אש. ניצחון במלחמה לא יבטיח את השלום אחר כך, אבל הוא חיוני לביטחון ישראל ולסיכוי עבור הפלשתינים לחיים נורמליים בעזה".