פזמון חוזר (בלי הפסקה): מחקר חדש גילה מה גורם לקטעים מוזיקליים מסוימים להיתקע בראש – ואיך אפשר להיפטר מהם.
על פי המחקר, מוטיבים מסוימים נתקעים יותר לאו דווקא בגלל שהם קליטים יותר, אלא בגלל שיש בהם מרכיב של חזרתיות ומשום שהמוח מכיר אותם. לכן אולי לא מפתיע שהקטעים שנוטים להפוך יותר ל"תולעי אוזניים" כאלה הם הפזמונים.
"רוב המחקר על 'תולעי אוזניים' עד היום מתמקד בקטע המוזיקלי עצמו – מה יש בו שתופס את האוזן של המאזין", הסביר עורך המחקר, פרופ' אמרי שוברט מאונ' ניו סאות' וויילס באוסטרליה. "אולם מה שלא הושם אל לב הוא שהקטע התופס חוזר על עצמו, לרוב בפזמון. משמעות הדבר היא כי ייתכן של'תולעים' אין קשר עם המאפיינים המוזיקליים עצמם. בגדול, אין זה משנה מהי המנגינה, כל עוד חזרה היא חלק מהמבנה שלה".
אולם חזרתיות היא רק חלק מהסיפור. לדברי שוברט – שם מחייב למדי בעולם המוזיקה, צריך לומר - נדרשים עוד כמה תנאים מוקדמים כדי שהמנגינה תיתקע. אחד מהם הוא שהאזנתם למוזיקה לאחרונה והיכרות עמה.
אולם כדי שמוטיב מוזיקלי מסוים יהפוך לתולעת, המוח צריך להיות ברמת קשב נמוכה.
"לפעמים קוראים לזה נדידת מחשבות, כלומר מצב מנוחה", אומר שוברט. "במילים אחרות, אם אדם מרוכז במתרחש סביבו, ה'תולעת' לא תגיע". אולם אם המנגינה כבר נתקעה, אפשר לנסות להיפטר ממנה באמצעות כיבוי המוזיקה, חשיבה מכוונת על קטע מוזיקלי אחר, או על ידי הימנעות מטריגרים כמו מילים או זיכרונות הקשורים בלחן או במילות השיר".
המחקר פורסם בכתב העת Music & Science.
לפני כשש שנים פורסם מחקר אחר שהתייחס למאפייני המנגינה עצמה כמו שינוי קצב וגובה הצליל, והאופן שבו הם משפיעים על "היתקעות" השיר בראש. בקווים כלליים, לחנים קליטים יותר היו בעלי קצב מהיר יותר ונטו לשינויים בו. גם למנעד היתה משמעות: גיוון בין צלילים גבוהים לנמוכים, למשל, תרם ל"קליטות" הלחן. המחקר נערך בגרמניה ובבריטניה, ושירים שתפסו את שלושת המקומות הראשונים במצעד "התולעים" היו Bad Romance של ליידי גאגא
Can't Get You out of my Head של קיילי מינוג
ו-Don't Stop Believing של Journey.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו