"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המחאה באיראן: אסירים שוחררו באושנבייה, שוטרים עברו צד בתבריז
לפחות 41 איש נהרגו בהפגנות נגד המשטר בעקבות מותה של הצעירה מאהסה אמיני • באושנבייה הכורדית, העיר הראשונה שעברה לידי המפגינים, מתכוננים להילחם עם הצבא ומשמרות המהפכה • ארה"ב הסירה חלק מהסנקציות על האינטרנט כדי לאפשר למפגינים להתגבר על חסימת הרשת
הפגנות באיראן בגל המחאות הנוכחי | צילום: רשתות חברתיות

המחאה באיראן: אסירים שוחררו באושנבייה, שוטרים עברו צד בתבריז

לפחות 41 איש נהרגו בהפגנות נגד המשטר בעקבות מותה של הצעירה מאהסה אמיני • באושנבייה הכורדית, העיר הראשונה שעברה לידי המפגינים, מתכוננים להילחם עם הצבא ומשמרות המהפכה • ארה"ב הסירה חלק מהסנקציות על האינטרנט כדי לאפשר למפגינים להתגבר על חסימת הרשת

דוד ברון
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

המחאה באיראן לא פוסקת, ועל אף ואולי בגלל שמניין ההרוגים עולה, היא גם צוברת תאוצה.

בעיר אושנבייה, שבה הצליחו לאחרונה המפגינים לתפוס מחסן נשק, שוחררו אסירים מבית הסוהר המקומי. העיר הכורדית שבמחוז מערב אזרבייג'ן נמצאת למעשה תחת שליטת המפגינים. כוחות הביטחון האיראניים נטשו את העיר לאחר כמה ימים של קרבות. "העיר נמצאת בשלטון העם", אמר פקיד מקומי, "יהיו לכך השלכות גם לערים אחרות". גולה איראני, המנהל אתר חדשות מגרמניה ושומר על הקשר עם אושנבייה, בכניסה לעיר הקימו התושבים מחסומים. צבא איראן ומשמרות המהפכה העבירו לעיר יחידות כדי להשתלט עליה מחדש.

שוטרים מצטרפים למפגינים %2F%2F רשתות חברתיות

גם מהעיר תבריז הגיע תיעוד דרמטי: בסרטון מהמקום נראה כי השוטרים מצטרפים למפגינים. הפגנות נרשמו ב-80 ערים ועיירות לפחות. לפחות 41 איש נהרגו.

באו לפזר התקהלות - וחטפו %2F%2F רשתות חברתיות

הפגנות תמיכה בעם האיראני היו גם ברחבי העולם המערבי. המפגינים בוושיגנטון התקינו בובות עם דמותן של איתוללה חמינאי והנשיא ראיסי, והצמידו להם לולאות חנק. בבוסטון, כמו במקומות רבים נוספים, גזרו הנשים את שערן לאות הזדהות עם הנשים באיראן שמקצצות את שערן במהלך ההפגנות בהתרסה נגד האיסור.

"חמינאי" ו"ראיסי" במהלך ההפגנה בוושינגטון, צילום: אי.אף.פי

בתוך כך, משרד האוצר האמריקני הודיע כי יסיר חלק מהמגבלות על האינטרנט בתוך איראן. מזכיר מחלקת המדינה, אנתוני בלינקן, צייץ: "כדי לקדם את חופש האינטרנט ואת הזרימה החופשית של המידע עבור העם האיראני, הוצאנו רישיון כללי לספק גישה נרחבת יותר לתקשורת דיגיטלית כדי לעקוף את הצנזורה שהטילה הממשלה האיראנית". ההחלטה סללה את הדרך להפעלה של שירות האינטרנט הלווייני "סטארלינק" של SpaceX. זו לא הפעם הראשונה שאלון מאסק נחלץ לסיוע הנלחמים למען חירותם: זה חודשים ארוכים מסייע השירות גם לאוקראינה, הנאבקת על חירותה.

אחת ההפגנה בשיראז. הנשים הפכו למנהיגות המחאה %2F%2F רשתות חברתיות

הצעד האמריקני בא לאחר שהשלטונות באיראן חסמו את האינטרנט, בהיקף שלא נראה כמוהו מאז 2019. מאז החלה המחאה, נחסמו לשירות שירותי ווטסאפ ואינסטגרם. תוך זמן קצר, הפכו שירותי VPN לפופולריים ביותר בחנות האפליקציות של גוגל בקרב המשתמשים האיראנים.

בטהרן, מכל מקום, לא אהבו את ההחלטה של האוצר האמריקני. דובר משרד החוץ האיראני, נאסר כנאני, אמר כי טהרן תגיב לכל הפרה של ריבונותה. "זה זמן מנסה ארה"ב להפר את היציבות ואת הביטחון באיראן, אך לשווא", אמר כנאני, "היא אינה יכולה להסתיר את כוונותיה הזדוניות: הקלה בסנקציות על התקשורת תוך שמירה על לחץ מקסימלי (באמצעות הסנקציות). שני הדברים נועדו לעורר חוסר יציבות. הניסיונות לפגוע בריבונות איראן לא יעברו בשתיקה".

מפגינה מחזיקה את תמונתה של מאהסה אמיני, לפני ואחרי הביקור בתחנת המשטרה, צילום: GettyImages

המחאה באיראן פרצה לאחר שמאהסה אמיני, צעירה בריאה בת 22, נעצרה ב-13 בספטמבר, נלקחה ל"חינוך מחדש" בגלל שלא עטתה חיג'אב, ועזבה את תחנת המשטרה על חבלות קשות, שהביאו למותה שלושה ימים אחר כך. עם זאת, נראה שמותה היה רק הקש ששבר את גב הגמל, והמחאה ריכזה את זעם האיראנים על שחיתות, כשלים בכלכלה ודיכוי פוליטי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...