"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארדואן: "לא נאשר את הצטרפות שבדיה ופינלנד לנאט"ו"

הסירוב מגיע על רקע העובדה שחברי מפלגת הפועלים הכורדית, שאותם הגדיר נשיא טורקיה "טרוריסטים", נמצאים בשטחן של המדינות הנורדיות • רצונן של שתי המדינות להצטרף לברית מגיע בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר, לאחר שאוקראינה הביעה רצונות דומים

,עודכן
0השמעה
לא מאשר. ארדואן, צילום: רויטרס

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, חזר על סירובה של טורקיה לאשר את הצטרפותן של שבדיה ופינלנד לנאט"ו. זאת, כיוון שכל חברי ה־PKK (מפלגת הפועלים של כורדיסטן) הכורדית נמצאים בשטחן, ואינם מוסגרים לידי הרשויות באנקרה.

"כל עוד דברי הטרוריסטים (הכורדים) משודרים בטלוויזיה הממלכתית של שבדיה, לא נוכל להגיד לה 'ברוכים הבאים לנאט"ו'", אמר ארדואן, והוסיף: "אותו הדבר לגבי פינלנד". הדברים נאמרו בהצרה תקשורתית שנתן ארדואן לצידו של ניקולס מדורו, נשיא ונצואלה, אשר נמצא בביקור רשמי במדינה.

דריכות באירופה: ר"מ שבדיה אנדרסון, נשיא רוסיה פוטין ור"מ פינלנד מרין,צילום: רויטרס, אי.אף.פי

הצעד מהווה מכה קשה למאמצי המערב, ובראשו ארה"ב, להרחבה של ברית ההגנה ושינוי הסטטוס קוו באירופה, לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־24 בפברואר שעבר. כזכור, שתי המדינות הנורדיות, שהיו ניטרליות בסכסוכים של הזירה הבינלאומית,הודיעו במאי האחרון כי הן מעוניינות להצטרף לנאט"ו, כתגובה למלחמה ומתוך חשש צבאי מפני הכוונות של מוסקבה.

הפרלמנטים בשטוקהולם ובהלסינקי אישרו את המהלך, ואף פגשו במאי האחרון את נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, שנתן את ברכתו להרחבה. עם זאת, תקנון הארגון מחייב אישור בפה אחד של 30 החברות, וההסתייגות מצידה של טורקיה מקפיאה בפועל את המהלך.

בקרמלין איימו כי אם מהלך ההרחבה של נאט"ו יאושר,שתי המדינות "יהפכו למטרה". כזכור, רצונה של אוקראינה להצטרף לנאט"ו היה העילה העיקרית של מוסקבה למלחמה, והפתיחה של מה שהם מגדירים "מבצע צבאי מיוחד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר