"יצא למילואים וחזר בארון": 78 אחים ואחיות מספרים על השכול

"גיא שלנו הותיר אחריו אישה, שלוש בנות קטנות, אבא עצוב ושלושה אחים שבורים. יצא למילואים וחזר בארון", אומרת תמר ירושלמי על אחיה, רס"ל (במיל') גיא שבתאי ז"ל, שנפצע אנושות בקרב בדרום לבנון ומת מפצעיו כשבועיים לאחר מכן.

כמעט שנתיים אחרי, ירושלמי היא אחת מ־78 אחים ואחיות שכולים שבחרו לספר על האובדן מנקודת המבט של מי שאיבדו אח או אחות ונאלצו להמשיך את חייהם בלעדיו. סיפוריהם מוצגים השבוע בפרויקט משותף של עמותת "האחים שלנו" ואנו – מוזיאון העם היהודי.

"בזכות הפרויקט קיבלתי, יחד עם אחים נוספים, במה להנציח ולספר את הסיפור של אחי, אהוב ליבי", מספרת ירושלמי. "אבל במסע הזה זכיתי לחשוף גם את עצמי, את הכאב בלב שאני נושאת כל יום ואת ההתמודדות מאז 7 באוקטובר. אין נחמה, וההתאוששות, אם בכלל, מורכבת. כל יום שעובר הוא ניצחון".

שבתאי, בן 39 בנופלו, היה נשוי לרעות ואב לשלוש בנות - גפן, הללי וחנה. הוא גדל ברמת גן וכבר בגיל תשע הצטרף למחלקת הילדים של מכבי תל אביב. בהמשך שיחק גם בבני יהודה וחלם להפוך את הכדורגל למקצוע.

לאחר שירותו הצבאי נסע לארה"ב, שם שיחק בליגת המכללות ובמקביל השלים תואר ראשון במתמטיקה. בתקופה הזו התקרב ליהדות, וכשחזר לישראל עבר לירושלים ולמד במשך שנים תורה. בהמשך עבד כמורה למתמטיקה ולאנגלית וכמרצה, והקים עם רעות את משפחתם.

עם פרוץ המלחמה התנדב שבתאי למילואים, פנה לרבנות הצבאית וביקש לשרת ביחידה קרבית. הוא הוצב כרכז מסורת ורוח בגדוד 8207 של חטיבה 228, ובמקביל התמקצע כלוחם.

ב־26 באוקטובר 2024, במהלך פעילות מבצעית בכפר בדרום לבנון, התפתח קרב ממושך מול מחבלי חיזבאללה. שבתאי נפצע באורח קשה מאוד ופונה לבית החולים בילינסון. במשך שבועיים נאבק הצוות הרפואי על חייו, וב־8 בנובמבר מת מפצעיו.

עבור ירושלמי, ההנצחה אינה מסתכמת בסיפור נפילתו. היא מבקשת להשאיר גם את דמותו של האח שהיה לפניה - הכדורגלן, המורה, איש המשפחה והאדם שהציב לעצמו שוב ושוב מטרות חדשות.

בטקסט שנכתב במסגרת הפרויקט היא חוזרת לתכונה שליוותה אותו מילדות: "הכדור היה דבוק לו לרגל". מבחינתה, אותה נחישות שליוותה אותו על המגרש המשיכה גם בתחנות האחרות בחייו.

סיפורם של תמר וגיא הוא אחד מ־78 סיפורים של אחים ואחיות שכולים בני 18 עד 88, מתקופות שונות בחברה הישראלית - ממלחמת יום הכיפורים ומלחמות לבנון, דרך פיגועי טרור, מבצע צוק איתן ואסון הכרמל, ועד טבח 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. את הטקסטים האישיים כתבו האחים והאחיות עצמם, והם מוצגים לצד עבודות אמנות שנוצרו בהשראת הסיפורים.

לדברי נוי פרי, מייסדת עמותת "האחים שלנו", בשנים האחרונות נוספו למעגל השכול אלפי אחים ואחיות, אך רבים מהם מרגישים שקולם הייחודי כמעט אינו נשמע.

"אלה שאיבדו שותף לחיים, חבר ילדות ולעיתים גם חלק מזהותם", היא אומרת. לדבריה, עבור אחים שכולים ותיקים, אירועי 7 באוקטובר גם "פתחו פצע כואב וקשה שהם ניסו לטפל בו שנים", והציפו מחדש את האובדן והגעגוע.

הפרויקט, שיצרו עמותת "האחים שלנו" ואנו – מוזיאון העם היהודי בחסות משרד התרבות והספורט, מוצג במוזיאון בתל אביב בין 29 בספטמבר ל־4 באוקטובר 2026, והכניסה אליו ללא עלות.