רפורמת תגי הנכה מדאיגה את החולים: "נענשת שאובחנתי 'מאוחר מדי'"

הרפורמה המתגבשת במערך תגי הנכה נועדה לעשות סדר במנגנון שזינק בשנים האחרונות ולצמצם שימוש לרעה בתגים. אלא שהמעבר המוצע להסתמכות על קצבאות ומבחנים תפקודיים של הביטוח הלאומי מעורר חשש כי חולים שמתקשים בהליכה, אך אינם זכאים לקצבאות שנקבעו, יאבדו את התג שמאפשר להם לצאת מהבית ולהגיע לטיפולים.

לפי המתווה שפורסם, כ-133 אלף תגים זמניים שיפקעו בשנים 2026-2027 לא יחודשו אוטומטית, ובהמשך צפוי גם ביטול מדורג של תגים שניתנו לצמיתות.

אחת מהן היא רנדי הרלב, בת 73, חולת פיברוזיס ריאתי המתניידת עם מחולל חמצן נייד. היא אובחנה זמן קצר לאחר גיל 67 - ולכן אינה זכאית לקצבת נכות כללית. גם לקצבת סיעוד אינה זכאית, משום שהיא עצמאית בפעולות היום-יום.

"אני בעצם עלולה להיענש על כך שאובחנתי שבוע אחרי גיל 67", היא אומרת. "אני יכולה להתלבש ולהתקלח לבד, אני לא סיעודית - אבל זה לא אומר שאני יכולה ללכת מאות מטרים בלי קושי. בוחנים דבר אחד, בזמן שהמגבלה שבגללה אני זקוקה לתג היא היכולת שלי לעמוד במאמץ".

הרלב מגיעה פעמיים בשבוע לשיקום ריאות בבית החולים מאיר. לדבריה, גם כיום היא מתקשה למצוא חניית נכים ולעיתים נאלצת לוותר על טיפול.

"היו כבר פעמיים או שלוש שבהן הגעתי לשיקום ופשוט חזרתי הביתה כי לא מצאתי מקום. כשאתה חולה ריאות, המרחק מהחניה הוא לא עניין שולי - לפעמים הוא מה שקובע אם בכלל תצליח להגיע לטיפול".

שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, מותח ביקורת על כך שנציגי ארגוני החולים והנכים לא שותפו בגיבוש המתווה.

"יש בהחלט מקום לעשות סדר במערך תגי הנכה ולוודא שהתגים מגיעים למי שבאמת זקוקים להם", אמר, "אבל זכאות לגמלה כזו או אחרת מהביטוח הלאומי וצורך רפואי בתג נכה הם לא בהכרח אותו הדבר".

גם הרלב אינה מתנגדת לעצם השינוי. "כששמעתי שרוצים לעשות סדר אמרתי לעצמי: הגיע הזמן", היא מספרת. "אבל מעבר לקריטריונים היבשים יש בני אדם שמתקשים. אני לא מבקשת שיעשו בשבילי את הדברים האלה - רק שלא ישימו לי רגל בכל פעם שאני מנסה לעשות אותן".