בדיון שהתקיים היום (שני) בוועדה להסרת חסמים בכנסת בראשות ח״כ מיכאל ביטון ונקבע ביוזמת 255 ארגון החטופים ומשפחותיהם, זעק בדמעות אבי מרציאנו, אביה של נועה ז"ל, התצפיתנית החטופה שנרצחה בעזה: "נועה נפצעה בשבי והובלה לבית החולים שיפא ושם התעללו בה ואז רצחו אותה. מאז אנחנו כמשפחה אנחנו יתומים והפכנו למוקצה ואנחנו בצד. מלבד ה-9000 שקל בחודש שאנחנו מקבלים אין שום דבר".
עוד הוסיף האב: "אני סובל ממחלת תסמונת הלב השבור ולאחר 2 התקפי לב. אני חי בתוך גיהינום. הצבא קצת עוזר וזה לא מספיק. נקלעתי לקשיים כלכליים ומשרד הביטחון עזר מעט אבל אנחנו לבד. אני נחשפתי לסרטוני החטיפה של נועה, לסרטון מזמן השבי, ולסרטון של הגופה של נועה כשברור שהתעללו בה. את כל חייה נועה רצתה לתת למדינה, ועכשיו כשהיא לא פה, המדינה מתעללת בנו ורואה בי כמוקצה. רציתי שיכרו בי כנפגעי פעולת איבה, אבל בגלל שלא הייתי נוכח במקום בשעת החטיפה לא מכירים בי".
ועדת הכנסת המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, קיימה הבוקר דיון המשך בנושא החסמים לשיקומם המלא והמיטבי של החטופים ומשפחותיהם לאחר שובם תוך התמקדות במשפחות החטופים החללים.
בנייר עמדה שהגיש ארגון 255, ארגון החטופים ומשפחותיהם לוועדה נכתב שלצד הפגיעה הנפשית קיימת קריסה תעסוקתית וכלכלית קשה, לצד היעדר הכרה בזכויותיהן ובפגיעתן הישירה מאירועי הטרור. "במהלך תקופת החטיפה, הורים רבים הפסיקו לעבוד, איבדו עסקים עצמאיים או צמצמו את פעילותם".
עוד נכתב כי גם כיום "רבים מתקשים לשוב למעגל העבודה בשל פגיעה נפשית עמוקה. אין כיום מסלול ייעודי של שיקום תעסוקתי להורים שכולים של חטופים חללים ואין הכרה מספקת". כתוצאה מכך, ישנה הדרדרות כלכלית, תלות בקצבאות שאינן מספיקות והעמקת המצוקה הנפשית.
עוד מתייחס נייר העמדה לסכום הקצבה המשולמת כיום להורים שכולים, העומדת יחד על 9000 שקלים בחודש. סכום שאינו נותן מענה לאובדן כושר ההשתכרות, לפגיעה הנפשית והבריאותית ולאחריות ההורית לשאר הילדים וליציבות המשפחה. "כאשר הקצבה אינה מאפשרת קיום בכבוד" נכתב בנייר העמדה, "נפגעת לא רק רווחת ההורים אלא יציבות התא המשפחתי כולו והפגיעה הופכת רב-דורית.
חיים היימן, אביה של ענבר היימן ז״ל שנרצחה ונחטפה ב-7 באוקטובר דיבר גם הוא בדיון: "במשך שנתיים חיכינו שענבר תחזור לקבורה ראויה, ואחרי שקברנו אותה אין לי מנוחה ואני נדרש לבקש את המובן מאליו. נשלחתי לכל גלגלי הבירוקרטיה כדי לקבל את השיקום שלי ובהתחלה נתנו לי רק 20%. במשך השנתיים האל היינו בגיהינום והמאבק שלי נועד לכישלון מול ממשלה שלא מוכנה לקבל אחריות. לא מדובר בכוח עליון, הממשלה מחויבת לי יותר כי היא התרשלה. אנחנו בטופ של הפירמידה מבחינת שכול וכאב. אנחנו עם פוסט טראומה".
"חטוף מאז 7 באוקטובר"
איילת סמרנו, אימו של יונתן סמרנו ז"ל, דיברה אף היא בוועדה: "אנחנו לא עוד משפחה שכולה, צריך להבין שהשכול הוא זהה אבל התהליך שנלווה לשכול שלנו הוא הטראומה - ואת זה אני לא יודעת כמה זמן יקח לתקן. יש לתת התייחסות מיוחדת למשפחות החללים חטופים , לא קיבלתי את הבן שלי והחיים שלי נחטפו לעולמי עד".
מישל אילוז, אביו של גיא ז"ל: "אני חטוף מאז 7 באוקטובר. הפוזיציה שאני צריך להוכיח את הנכות שלי היא מבזה. הנכות שלי היא נפשית וגדולה לאין שיעור. החטיפה הכי גדולה היא חוסר היכולת של אנשים להגיד כשלנו.
אסתר בוכשטב, אימו של יגב ז"ל: "הכאב גדול והצרכים הולכים וגדלים. חייבים לחוקק חוק ולתת מענים. למה מחכים? שיקרה אסון?".
יו"ר הוועדה, חה"כ ביטון, סיכם: "ניכר שגם משרדי הממשלה מבינים שהמענים הקיימים לא שלמים. הוועדה רשמה לפניה את האמירה שהממשלה בוחנת בימים אלה החלטת ממשלה שתיתן מענה לטיפול במשפחות החטופים החללים שאין להם פתרון כרגע. על הממשלה לפעול מהר להביא את ההחלטה בזמן הקרוב ולהחל הליך חקיקתי. נעבוד עליו ברצון טוב של כל חלקי הבית הזה ובלי וכחנות יתר. כמו כן, הוועדה דורשת מהאוצר לגבות את החלטת הממשלה ובתיקון החקיקה ולנייד את המשאבים לכך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו