הרעבה, בידוד ואונס: הנתונים המחרידים של הכתות בישראל נחשפים

הוועדה לזכויות הילד: דיון מיוחד על התמודדות הרשויות עם ילדים נפגעי כתות.

הוועדה המיוחדת לזכויות הילד קיימה היום (שני) דיון בנושא התמודדות הרשויות עם ילדים נפגעי כתות בישראל. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ שטרית, מדובר באחת התופעות המושתקות ביותר: "ילדים שנולדים וגדלים בתוך מסגרות כאלה - זו כל המציאות שלהם, והיא עלולה להיות מציאות של אלימות, ניצול מיני, בידוד ושליטה מוחלטת בחיים שלהם.

עלינו להודות ביושר - במדינת ישראל אין מנגנון מסודר המוקדש באופן ייעודי לילדים נפגעי כתות. לא ייתכן שמחכים לפגיעה ולא יוזמים פיקוח ובקרה על קבוצות סגורות".

אורית, שאחייניה בכת "לב טהור", סיפרה כי החלה במאבק לפני כ-15 שנה לאחר שאחיה לקח את משפחתו והצטרף לכת. "מדובר בכת שרף העבירות בה גבוה מאוד. יש שם הרעבות קשות של ילדים שלא אוכלים וחווים אונס, מכות, השפלות נפשיות ופיזיות. האחיינים שלי הוכנסו לחינוך ביתי - שזה אחד הכלים שראשי כתות עושים בו שימוש". לדבריה, אין אכיפה בנושא, ויש לקיים הסברה בבתי ספר ולהכשיר אנשי מקצוע לטיפול בתופעה.

א', אב לילדה שנפגעה מכת "שובו בנים": "לצערי, משרד הרווחה לא יודעים מה זה כת. גרושתי עברה לגור שם עם בתי ואמרו לי שזו קהילה נורמטיבית. הילדה לבושה ומדברת אחרת".

בתשובה לשאלת יו"ר הוועדה מה פוגעני בחינוך שהילדה מקבלת, השיב: "היא הולכת ברחוב ויורקת על מי שלא צנוע, היא קוראת לסבתא וסבא שלה 'גויים'. פניתי לכל הגורמים ואף אחד לא מסייע. למה מחכים? שיהיה אונס? התעללות? אלימות? נראה שאנשים מפחדים להתעסק עם זה".

רחל ליכטנשטיין, מנכ"לית המרכז הישראלי לנפגעי כתות, טענה כי בישראל פועלות כיום יותר מ-170 כתות פוגעניות וכ-5,000 ילדים חיים בהן. "אנשים פוחדים לדבר על כך, אבל ילד שחי בכת הרבה פעמים נעלם מהמערכת. מנהיגי הכתות רוצים שהם ייעלמו.

הילדים לא מקבלים טיפולים רפואיים, אנו רואים מקרי הזנחה ופגיעות פיזיות. הם עוברים דירות לעיתים תכופות ואף לחו"ל, ומטשטשים את זהות הכת באמצעות רעיונות אלטרואיסטיים והתנדבות בקהילה".

אילן שריף, מנהל תחום אובדן, שכול וכתות במשרד הרווחה, הסביר כי המדינה לא הגדירה מהי כת ולא הסדירה טיפול מול קבוצות פוגעניות, למעט במקרים של עבירות פליליות. "הגדרנו שלוש רמות של קבוצות. הסדרנו שני אירועים בעלי קשיים חוקתיים: קטין בכת וסיוע ליוצאים מכתות. אנחנו לא גוף אכיפה - אלא גוף מטפל".

כשנשאל כיצד המשרד שולח ילדי אומנה למקומות כמו "שובו בנים" והאם מתקיימות ביקורות, השיב כי יש חוק נוער במקרה של הזנחה וכי המשרד עוקב אחר האומנה באופן שוטף - בכת או מחוצה לה.

לסיכום אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ שטרית, כי הוועדה מודאגת מהיעדר טיפול מערכתי וביקשה ממשרדי הממשלה לקיים שולחן עגול לקידום חקיקה והסדרה. בין הדרישות: הקמת יחידה לאיתור ילדים נפגעי כתות, בחינה מחודשת של שליחת ילדי אומנה ל"שובו בנים", ואיסוף נתונים על חינוך ביתי בקבוצות סגורות. דיון המשך יתקיים בהמשך.